ברידג'ט ג'ונס בייבי (2016) - ביקורת

מאת: יונתן דורון

"ברידג'ט ג'ונס בייבי" הוא סרט מביך, מביש, ילדותי, מיושן. צפוי, תגידו? לא ציפיתי ליצירת מופת, רק קיוויתי לראות משהו מבדר, מצחיק ורומנטי. האם אפשר לכתוב "מתחת לכל ביקורת" בביקורת? אין פה שום דבר מקורי או מרענן; זה לא מהנה, לא מבדר, מיותר וגרוע.

אתחיל דווקא במה שעושים לקראת סוף תהליך של סרט: בשירים. כמו מתרגם שמוציא תרגום ישיר קלוקל באמצעות Google Translate עבד העורך המוזיקלי של הסרט. בשני קטעים סביב מסעדה איטלקית ובעליה יש את השירים That's Amore ו-Mambo Italiano, שירים נפלאים אך שחוקים להפליא.

כשמניפים את ברידג'ט וסוחבים אותה יש ברקע את Up Where We Belong הלקוח מתוך "קצין וג'נטלמן" שמסתיים בהנפה דומה. בסרט יש גם להיטים עכשוויים יותר כמו "גנגם סטייל" ושירים של של לילי אלן. אני משער שאם היה קטע שלישי עם האיטלקי היו קונים את הזכויות של Volare. זה חסר השראה, לא מקורי, מעורר שעמום ועצלני, ובכך מתאים בעצם לסרט.

ברידג'ט ג'ונס (רנה זלוויגר), כבר לא עגלגלה כבעבר (בשני הסרטים הקודמים), חוגגת לבד את יום הולדתה ה-43. היא פוגשת פעמיים באותו שבוע את מארק דארסי (קולין פירת') ובין לבין מבלה לילה אחד עם ג'ק (פטריק דמפסי, "האנטומיה של גריי"). היא נכנסת להיריון ולא יודעת ממי מהם.

לאחרונה יש סרטי המשך לסרטים מצליחים מהעבר, וכמו במקרה של "ג'ייסון בורן" (2016) הסרט משובץ פלאשבקים מיותרים שבעיקר מזכירים לנו כמה השחקנים הזדקנו מאז הסרטים הקודמים. אי יכולתה של ברידג'ט לספר לשני האבות הפוטנציאליים והדרך שבה מוצג הפחד שלה מבדיקת מי השפיר, שבאמצעותה גם יוכלו לגלות את זהות האב, הן ילדותיות ומופרכות. הקטעים סביב עבודתה בתכנית החדשות בטלוויזיה מגוחכים, לא אמינים, לא מצחיקים ומעליבים, וזה מגיע לשפל עם הידיעה שהיא יולדת. זה כולל סיבוך מקצועי שנראה כלקוח מתסריט שנפסל לעונה הראשונה של "סקס והעיר הגדולה".

הסיפור הזניח והמוזנח על אמה של ברידג'ט כפוליטקאית מקומית הם ניסיון נואש, כמו של הרגע האחרון, להכניס משהו הדומה לקו עלילה בעל משמעות ועומק רגשי.

אמה תומפסון, בתפקיד הגניקולוגית של ברידג'ט, מזכירה כמה היא כישרונית, מלאת נוכחות ובעלת חוש קומי נהדר. היא בן שלושת החתומים על התסריט האיום. כנראה שלא נתנו לה מספיק זמן כדי לשכתב את הכול מאפס.

שם הסרט בעברית סובל ממגיפת האנגלוז שפושה בשפה העברית, כי אין שום סיבה שהסרט לא ייקרא בעברית "תינוקה של ברידג'ט ג'ונס". אף אחד לא יחשוב שזה סרט המשך ל"תינוקה של רוזמרי", שהיה הרבה יותר מצחיק ורומנטי מהמוצר הזה שמעטים חיכו לו או רוצים בו.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.

9:52:00