משימה בלתי אפשרית 5: אומת הנוכלים - ביקורת

יום חמישי, 30 ביולי 2015
משימה בלת אפשרית 5: אומת הנוכלים - ביקורת
 
מאת: יונתן דורון

"משימה בלתי אפשרית 5: אומת הנוכלים" אינו סרט משימה בלתי אפשרית. אחרי הסרט הרביעי, שהיה הטוב בסדרה, קיוויתי להמשך מוצלח גם אם לא טוב כמו הקודם. בסרט הנוכחי יש קטעי פעולה ומרדפים מרתקים (אלה של המכות פחות מוצלחים בגלל העריכה בהם), אך סיפור העלילה שחוק והחלק האחרון צפוי מדי. מזל שיש את סיימון פג וחוץ מזה, הנעימה המפורסמת והמושלמת של לאלו שיפרין פשוט נפלאה, לא חשוב כמה פעמים שומעים אותה ועל רקע מה משמיעים אותה.

במקום שהצוות יעסוק בחדירה/פריצה/חשיפה של ארגון כלשהו עם תחבולות, מכשור ותחפושות, ב"משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים" יש איש וחצי שיוצאים למשימה שמתאימה לסרט קומיקס של מארוול ("אנט-מן", למשל). ברגע שהתחילו לדבר על סגירת המימון לכוח למשימות בלתי אפשריות, חשבתי: לא רוצה כזה סרט! אני רוצה סרט רגיל, עם משימה… בלתי אפשרית. אז אית'ן האנט (הוא טום קרוז) פועל על דעת עצמו ומנסה לחשוף את האחראים לסדרת פשעים איומים ברחבי העולם. במקרה קוראים לדמות אית'ן האנט, אך באותה מידה זה היה יכול להיות ג'יימס בונד, ג'ייסון בורן או כל שם אחר (הדבר מקומם שבעתיים, כשבסוף הסרט -אני לא הורס פה דבר- כמו מבטיחים סרט משימה נוסף אחרי שבמשך 130 דקות ראינו את האנט וחברו).

כמו בסרט הקודם (ובסרטי ג'יימס בונד), ממשיכים במסעות מסביב לעולם לאורך הסרט הזה. וכמו ב"קוונטום של נחמה", ב"אומת הנוכלים" יש קטע שלם (וארוך מדי) על רקע הופעת אופרה מאת פוצ'יני שמתחילה בטי"ת ("טוסקה" בבונד, "טורנדוט" במקרה הזה). כל אלה לא מוסיפים תחושת מקוריות ורעננות להתנהלות.

מלבד קרוז אין הרבה מקום לשאר חברי הצוות מהסרטים הקודמים. בעוד שלסיימון פג (המומחה לטכנולוגיה מאז הסרט השלישי) יש תפקיד משמעותי לעלילה והוא מספק את רוב האתנחתות הקומיות הנחוצות, וינג ריימס (משני הסרטים הראשונים) מופיע כמעט בתפקיד אורח שולי.

שום שחקנית לא הופיעה פעמיים בסרט בסדרה. בראשון היו קריסטין סקוט תומס ועמנואל ביאר, בשני טנדי ניוטון, בשלישי מישל מונהאן וקרי ראסל, וברביעי פולה פאטון. הפעם הלכו על רבקה פרגוסון, שתפקידה המוכר ביותר הוא בתפקיד הראשי בסדרה "המלכה הלבנה". היא לא רעה ולא יוצאת מן הכלל בתפקיד הסוכנת שנאמנותה מוטלת בספק.

ועכשיו לשמות המוכרים הנוספים שבסרט:

אלק בולדווין הוא זה שמוביל את סגירת המימון לארגון. הוא מבוגר מקרוז בארבע שנים בלבד; בשנות ה-80, שבהו שניהם פרצו, לא היה כוכב גדול כמו קרוז, אך עם "המרדף אחר אוקטובר האדום" כג'ק ראיין וסרט הקומיקס "הצל", הוא היה במסלול להיות שחקן מוביל. מדהים לראות לאן הלכה הקריירה שלו, ואין ספק שלמראה המלא והמנופח שלו יש חלק בכך שהוא מקבל את התפקידים של הפקיד הממשלתי ולא של זה שרץ ברחובות לונדון.

בשנים האחרונות (מאז הפריצה שלו ב"מטען הכאב") ג'רמי רנר מצליח להופיע במקביל בסרטים מובילים רבים, על אף שאף אחד מעולם לא הלך לראות סרט כי הוא משחק בו. עם "הנוקמים" הוא הצטרף ל"משימה בלתי אפשרית 4" ולסרט הרביעי בסרטי ג'ייסון בורן, אך מאט דיימון חוזר לתפקיד לסרט הבא. הוא לא מביא שום דבר מיוחד לתפקיד בסרט הזה.

מבלי שנשים לב ג'יי-ג'יי אברהמס השתלט על כל סדרות הסרטים המובילות. אחרי "מסע בין כוכבים" (עם סיימון פג), והשנה יש את "מלחמת הכוכבים" החדש שהוא ביים, הוא חתום כמפיק בסרט הזה (אחרי שביים את "משימה בלתי אפשרית 3").

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA   

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: משימה בלתי אפשרית 5: אומת הנוכלים - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: משימה בלתי אפשרית 5: אומת הנוכלים - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top