"נהרה" במופע בכורה - גם דתיות יכולות לרקוד מול גברים

יום ראשון, 13 בינואר 2013
להקת המחול "נהרה" מביאה עימה רוח חדשה לעולם הדתי האורתודוקסי ומציעה גרסה אחרת של תרבות דתית יהודית. בראיון לכרטיסים ברשת מספרת דניאלה בלוך מייסדת הלהקה, על החזון של הלהקה: "נהרה קמה מתוך רצון לעורר שינוי בציבור הדתי בכל העניין התרבותי".

מאת: מיקי נירון

"המחול בוחר אותך ואתה הופך להיות אקרובט של אלוהים הממצא את יכולות הגוף ועוסק בשליחות אלוהית"  Martha Graham, זה הציטוט אותו בחרה דניאלה בלוך להציג בדף הפייסבוק הרשמי של להקת המחול "נהרה".

דניאלה היא המייסדת והמנהלת האומנותית של הלהקה שמורכבת מרקדניות מקצועיות דתיות, השואפת להוות גשר בין עולם המחול המקצועי לעולם היהודי ולהביא גוון חדש של מחול לקהל דתי וחילוני יחד.

במהלך הערב תוצג עבודתה של סנונית ברבן, רקדנית בלהקה שיצרה וגם מבצעת. העבודה מביאה פסקה מחיי היום יום שלה. יצירתה של סוניה ד׳אורליאנס ג׳וסט (Transcending Lights) סוגרת את הערב ויוצאת מתוך האישיות האינדיבידואלית של כל רקדנית. היצירה אוספת את האור של כל אחת, לכדי אור משותף גדול. לקראת בכורת המופע, פגשנו את דניאלה בלוך, מייסדת הלהקה לראיון על המפגש בין שני העולמות.

מתי הבנת, או מה היה הרגע הספציפי בחיים שבו החלטת שתקדישי את חייך למחול?

מהיום שאני זוכרת את עצמי אהבתי לרקוד. הייתי מהילדים האלה שכל הזמן היו זזים ונעים למשמע מוסיקה. בעקבות זה, אמא שלי שלחה אותי לחוג בלט בגיל 9 והתחלתי לגלות את הריקוד ממקום מסגרתי  וממוקד יותר. ההתקדמות שלי הייתה מהירה והוחלט לשלוח אותי לבית ספר למחול הטוב ביותר בארץ דאז, אולפן למחול בת דור בתל אביב. שם לימדו טובי המורים ובית הספר היווה מעין מפעל לייצור רקדנים מקצועיים.

אפשר לומר שבגיל 13 כשנכנסתי למסגרת הלימודית של בת דור, הייתי בסביבה של ילדים כמוני שהיו מוכשרים לאומנות זו ועם רעב להצליח בתחום. הבנתי שריקוד זה לא רק משהו שאני נהנית ממנו בשעות הפנאי אלא אימצתי אותו כדרך חיים וגיליתי בתוכי תשוקה ורצון עז להפוך את זה גם למקצוע שלי בעתיד. הבנתי שכדי להגיע לשם צריך מסירות נפש והתמסרות לדבר וכך עשיתי. בבת דור גיליתי את אהבת חיי.

מה דירבן אותך יותר להקים את להקת "נהרה" - השליחות לקידום הנשים במגזר הדתי או קידום המחול בארץ? 


החזון של "נהרה" נולד מתוך הביוגרפיה שלי, מתוך דרך חיים שמכילה בתוכה שני עולמות – עולמי כרקדנית מקצועית ועולמי כאישה דתייה. שני עולמות שנראים לא קשורים ואף מהווים דיסוננס אחד לשני אבל מתקיימים זה לצד זה בגוף אחד שהוא אני. לאורך כל הקריירה הבימתית שלי הייתי בתחושה של שונה, בודדה ואפילו מוזרה. הציבור הדתי לא שותף בתעשיית המחול - לא כאמנים על הבמה ולא כקהל צופה. אפשר לומר שאומנות המחול היא אומנות זרה לציבור הדתי.

מתוך תחושה של שליחות, כשגרירת מחול, הרגשתי אחריות גדולה ותשוקה עזה ״להפריח את השממה״. במקום זה ויחד עם זאת לתת בית לאותן רקדניות כמוני שנעות על הכביש המחבר בין מקומן כרקדניות וכדתיות. "נהרה" קמה מתוך רצון לעורר שינוי בציבור הדתי בכל העניין התרבותי, החשיפה אליו, והרצון להיות שותפה בהעלאת הרמה המקצועות של אומנויות הבמה.

אפשר לומר שבאופן יחסי, אתן בתחילת הדרך. באילו קשיים את נתקלת כרגע בדרך למיצוב הלהקה בין הלהקות המצליחות בארץ?

הקשיים הם רבים ומגוונים. מוסדות תרבות כמו להקות מחול ותיאטראות בארץ ובעולם פועלות תחת סיבסוד ממשלתי או פרטי. אנחנו להקה חדשה וצעירה שעדיין בחיתוליה ולא מוכרת לגופים אלו ופועלות עדיין ללא תקציב. המצב הזה מקשה על העבודה הרציפה בהרבה מובנים טכניים בהפקה, וכמובן שזה מגביל אותנו גם בצד האומנותי.

בנוסף לכך אנחנו מעין "עוף מוזר" מפה ומפה – בעולם המחול וגם בציבור הדתי. יש מצד אחד תמיכה משתי הקהילות והרבה פרגון להמשך העשייה שלנו ומצד שני נשמעת ביקורת על עשייה זו, בעיקר מפלגים מסוימים בציבור הדתי שיוצאים נגד התופעה של הופעות לקהל מעורב בכלל ומחול בפרט.

אפשר לומר שלמרות הרצון והשאיפה להיות חלק אורגני ואינטגראלי משתי קהילות אלו, עדיין הדרך להכרה וקבלה ארוכה. אני רוצה להאמין שה"תופעה" של נהרה רק תמשיך לגדול ולהתפתח בכלל הציבור הישראלי והמקום של רקדניות שהן גם דתיות וגם רקדניות מקצועיות ומצוינות יהיה חלק אינטגראלי מהנוף המחולי והדתי בישראל.

יש כוונה גם להצליח עם המופע בחו"ל?

יש כוונה גדולה להצליח עם המופע בחו"ל. במקרה גדלתי בניו יורק בתוך קהילה יהודית רחבה ומגוונת ויש שם פתיחות גדולה מאד לאומנויות הבמה על כל רבדיה. יהודים דתיים וחילוניים מבקרים באופן קבוע בהופעות מחול, תיאטרון ומוסיקה ובאופן כללי החשיפה שלהם גדולה יותר מאשר בקהילות הדתיות בארץ.

מהחוויה שלי יש יותר צבע ב"דתיות" שם ומתוך זה, להקה כמו "נהרה" בעיניי, תתקבל בברכה ובהתפעלות. אני מאמינה שתהיה סקרנות ועניין בעשייה האמנותית שלנו בקהילות היהודיות בעולם ואני מכוונת לשם.

היו מקרים שרצית ללהק מישהי והיא ויתרה או פרשה בשלב מסוים בגלל אורח החיים הדתי?

היו מקרים שפניתי לרקדניות ששמעתי שעברו תהליך של חזרה בתשובה והן לא מופיעות, אבל למרות שרובן התרגשו מעצם הקיום של "נהרה", נעניתי בשלילה בגלל עניין הגברים בקהל. זה מובן לי וזוהי הבחירה שלהן.

מצד שני נתקלתי בסיטואציה עם רקדנית נהדרת דתייה שהפסיקה את העבודה איתנו כיוון שלא רצתה את המיתוג "הרקדנית הדתייה". היא הרגישה שזה חוסם אותה ומונע ממנה להיות חלק מעולם המחול הישראלי. גם זה מובן לי, אבל מאמינה שייקח זמן עד שהמקום של הגימיק ייעלם או לפחות יירגע במעט וההסתכלות עלינו תהיה ממקום אמנותי בלבד.

אתן לקראת מופע ראשון בירושלים, עוד כשבועיים. יקרו שם דברים מיוחדים מעבר למופע הרגיל?

אני חושבת שאחד הדברים היפים ש"נהרה" מביאה איתה זה גישור בין עולמות. לא רק עולם המחול והעולם הדתי, אלא מתוך הייחוד שלה, "נהרה" מושכת אליה קהלים של חילוניים ודתיים יחד, מה שיוצר קהל שונה ממה שנראה באולמות המחול בדרך כלל - זו אידיאולוגיה חשובה בשבילי כמו המחול עצמו.

בנוסף, הקהל יזכה לקבל הצצה לתוך נושא שמעסיק הרבה נשים בציבור הדתי שהוא עניין השיער. תמי יצחקי, היוצרת של העבודה הראשונה בערב "הוט מיט אפעדער" מקיימת מדרש מחול בנושא שיער האישה ושיער בכלל דרך היצירה. היא בודקת במקביל את כוחו הסמלי והממשי של מוטיב השיער באופניו השונים, ואיך הם משפיעים על יחסי האישה עם עצמה ועם סביבתה. הנושא הזה ייחודי ל"נהרה" כלהקה של רקדניות נדירות שמביאות מעולמן הייחודי לבמה וזוהי חוויה חדשה בתוך ז'אנר המחול הישראלי.

יש רקדנים או כוריאוגרפים שהיוו עבורך השראה באופן מיוחד?

אני לא יכולה להצביע על כוריאוגרף או להקה ספציפית שהביאו להשראה להקמת הלהקה. באופן כללי המחול הוא תשוקה גדול בעולם הזה, אהבת חיי ופועלי העיקרי. כאמור, גדלתי בבית שחינך לאהבת מוסיקה, מחול, אופרה ולמצוינות בתחומים אלו, אז אני חושבת שאפשר להגיד שינקתי את האהבה למקצוע כבר מילדות.

התרגשתי תמיד ועדיין מרקדנים יוצאים מן הכלל, יצירות מרגשות ובכלל כל האומנות הזו בעיניי היא מתנת אל שמחיה ומרגשת אותי כל פעם מחדש. אני מאחלת לעצמי להמשיך לתת את מקומי בקהילת המחול ולהיות חלק מאומנות נדירה זו.

הופעות הבכורה ביום שני 21.1.13, באולם ליאו מודל בירושלים וביום שלישי 29.1 בתיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל בתל אביב.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: "נהרה" במופע בכורה - גם דתיות יכולות לרקוד מול גברים Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: "נהרה" במופע בכורה - גם דתיות יכולות לרקוד מול גברים Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top