מאת: אלן כהן
למרות האקשן המצוין והקצב המסחרר, "קינגסמן: מעגל הזהב" לא מצליח לעמוד בציפיות. בניגוד לפרק הראשון, "קינגסמן: השירות החשאי" מ-2015, "מעגל הזהב" חסר פיתוח דמויות ויש בו יותר מדי רצון לעשות סרט יותר גדול מהקודם. אלה משאירים אותנו רק עם קפיצות, פיצוצים והמילה 'פאק'.
מתיו ווהן חוזר לכיסא הבמאי ורואים את החותמת שלו בסצנות אקשן היוצאות מגדרן. ברם, הפעם משחק המצלמה התמידי באותן סצינות הוא כל כך קיצוני, שלמרות שהוא מפקס אותנו בדברים החשובים, הוא גם מבליט את השימוש ב-CGI. אני מבין את הרצון לשחזר את הצלחת סצינת 'הכנסיה' מהסרט הקודם, אבל שם לא היה בכלל שימוש ב-CGI, ומדובר ב'וואן-שוט' אדיר שמבוים מושלם ונראה אותנטי. בפרק השני בסדרה, אותנטיות היא אחד המרכיבים החסרים.
ב"קינגסמן: מעגל הזהב" אנחנו מתחילים מאיפה שסיימנו את הפרק הראשון. אגזי (טארון אגרטון) הוא ה"קינגסמן" האולטימטיבי ובעזרתו של מרלין (מרק סטרונג) ממשיכים לבצע משימות חשאיות כדי לשמור על השלום העולמי. אבל כאשר כל אחד מבסיסי ה"קינגסים" נחרבים מהעולם וכל האנושות הופחת לבני ערובה, שניהם צריכים לחפש עזרה כדי לעמוד מול האיום החדש, פופי אדמס (ג'וליאן מור), יושבת ראש של הארגון "מעגל הזהב".
כאן נכנסים ה"סטייטסמן", שירות חשאי אמריקאי מאוד דומה ומאוד שונה מה"קינגסמן". שני הגיבורים שלנו יצטרכו, בעזרת בני הדודים האמריקאים שלהם, לעצור את פופי מלהרוג מיליוני בני אדם. כמובן, לא הכל פשוט ומובן, יש בני ברית חדשים וישרים, יש בני ברית ישנים ומסובכים ויש בני ברית חשודים.
"מעגל הזהב" מביא איתו קאסט חלומי – הכולל את ג'ף ברידג'ס, צ'נינג טייטום, האלי ברי, קולין פירת' וג'וליאן מור בין היתר – אבל הוא לא מצליח להוציא מהם משהו יוצא דופן. כולם לגמרי פונקציונליים ואף אחד לא מוריד מחוויית הצפייה, אבל הרבה שחקנים אחרים היו יכולים לעשות את התפקידים שלהם. נורא מורגש שהביאו אותם אך ורק להיות כדי להציג עוד שם גדול על הפוסטר ולא בגלל שהם מתאימים לדמויות שהם מגלמים.
מבחינה טכנית, כאמור, הסרט מעולה. כל אחת מסצינות האקשן (ויש כאלה הרבה) מאוד קריאטיבית וקצבית, אבל חסרת אותנטיות. כמו בסרט הקודם, פסקול הסרט מעולה, תורם לאווירה המשוגעת ומשתנה לפי הדמות שמובילה את הסצינה: אם מדובר ב"קינגסמן" אנו שומעים גרסה של המוזיקה הכבר-מוכרת שלהם. אם מדובר ב"סטייטמן" אנו שומעים פס קול יותר "קאנטרי", יותר אמריקאי.
"קינגסמן: מעגל הזהב" הוא סרט קצבי ומסחרר, בלי הרבה מעבר. חובבי אקשן יהנו ממנו הרבה, אבל למי שמחפש קצת מעבר, או למי שמשווה אותו לפרק הראשון אני ממליץ פשוט לראות את "קינגסמן: השירות החשאי" בשנית.
פורסם באתר אידיבי CC
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
למרות האקשן המצוין והקצב המסחרר, "קינגסמן: מעגל הזהב" לא מצליח לעמוד בציפיות. בניגוד לפרק הראשון, "קינגסמן: השירות החשאי" מ-2015, "מעגל הזהב" חסר פיתוח דמויות ויש בו יותר מדי רצון לעשות סרט יותר גדול מהקודם. אלה משאירים אותנו רק עם קפיצות, פיצוצים והמילה 'פאק'.
מתיו ווהן חוזר לכיסא הבמאי ורואים את החותמת שלו בסצנות אקשן היוצאות מגדרן. ברם, הפעם משחק המצלמה התמידי באותן סצינות הוא כל כך קיצוני, שלמרות שהוא מפקס אותנו בדברים החשובים, הוא גם מבליט את השימוש ב-CGI. אני מבין את הרצון לשחזר את הצלחת סצינת 'הכנסיה' מהסרט הקודם, אבל שם לא היה בכלל שימוש ב-CGI, ומדובר ב'וואן-שוט' אדיר שמבוים מושלם ונראה אותנטי. בפרק השני בסדרה, אותנטיות היא אחד המרכיבים החסרים.
ב"קינגסמן: מעגל הזהב" אנחנו מתחילים מאיפה שסיימנו את הפרק הראשון. אגזי (טארון אגרטון) הוא ה"קינגסמן" האולטימטיבי ובעזרתו של מרלין (מרק סטרונג) ממשיכים לבצע משימות חשאיות כדי לשמור על השלום העולמי. אבל כאשר כל אחד מבסיסי ה"קינגסים" נחרבים מהעולם וכל האנושות הופחת לבני ערובה, שניהם צריכים לחפש עזרה כדי לעמוד מול האיום החדש, פופי אדמס (ג'וליאן מור), יושבת ראש של הארגון "מעגל הזהב".
כאן נכנסים ה"סטייטסמן", שירות חשאי אמריקאי מאוד דומה ומאוד שונה מה"קינגסמן". שני הגיבורים שלנו יצטרכו, בעזרת בני הדודים האמריקאים שלהם, לעצור את פופי מלהרוג מיליוני בני אדם. כמובן, לא הכל פשוט ומובן, יש בני ברית חדשים וישרים, יש בני ברית ישנים ומסובכים ויש בני ברית חשודים.
"מעגל הזהב" מביא איתו קאסט חלומי – הכולל את ג'ף ברידג'ס, צ'נינג טייטום, האלי ברי, קולין פירת' וג'וליאן מור בין היתר – אבל הוא לא מצליח להוציא מהם משהו יוצא דופן. כולם לגמרי פונקציונליים ואף אחד לא מוריד מחוויית הצפייה, אבל הרבה שחקנים אחרים היו יכולים לעשות את התפקידים שלהם. נורא מורגש שהביאו אותם אך ורק להיות כדי להציג עוד שם גדול על הפוסטר ולא בגלל שהם מתאימים לדמויות שהם מגלמים.
מבחינה טכנית, כאמור, הסרט מעולה. כל אחת מסצינות האקשן (ויש כאלה הרבה) מאוד קריאטיבית וקצבית, אבל חסרת אותנטיות. כמו בסרט הקודם, פסקול הסרט מעולה, תורם לאווירה המשוגעת ומשתנה לפי הדמות שמובילה את הסצינה: אם מדובר ב"קינגסמן" אנו שומעים גרסה של המוזיקה הכבר-מוכרת שלהם. אם מדובר ב"סטייטמן" אנו שומעים פס קול יותר "קאנטרי", יותר אמריקאי.
"קינגסמן: מעגל הזהב" הוא סרט קצבי ומסחרר, בלי הרבה מעבר. חובבי אקשן יהנו ממנו הרבה, אבל למי שמחפש קצת מעבר, או למי שמשווה אותו לפרק הראשון אני ממליץ פשוט לראות את "קינגסמן: השירות החשאי" בשנית.
פורסם באתר אידיבי CC
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: