מאת: יונתן דורון
השעה וחצי הראשונות של "וונדר וומן" עובדות ממש טוב. הקצב כמו שצריך, יש איזון נכון בין החלקים השונים של העלילה. היה יכול להיות נהדר אם לאחר מכן היה קרב הסיום ההכרחי בסרטים שכאלה והיה נגמר העניין, אך יש עוד 50 דקות ארוכות של סרט. התסריט קורס מנקודה מסוימת מאוד בסרט (כשהם יושבים בכיכר עיירה ואנשים רוקדים לידם) וצריך היה לוותר על חלקים שלמים.
עוד לא היה סרט מצליח על גיבורת-על, לא "אלקטרה" (בכיכובה של ג'ניפר גרנר, שגילמה את התפקיד לפני כן בסרט "דרדוויל") ולא הכישלון "אשה חתול" עם האלי ברי כקאטוומן. "וונדר וומן" הוא הסרט הראשון על גיבורת העל הראשונה, וונדר וומן, וכמו שיודעים כולם: גל גדות הישראלית נבחרה לגלם אותה. היא מצוינת בתפקיד הראשי ומובילה צוות שחקנים שלוהק כהלכה. הסרט הולך להיות הצלחה קופתית גדולה בארץ (בזכות גל) ובכל העולם.
גדות יפהפייה ומרשימה ונהדר לראות אותה נושאת את הסרט על כתפיה. נוכל לראותה בתפקיד דיאנה/וונדר וומן שוב כבר השנה, ב"ליגת הצדק" בנובמבר, וזה נהדר. עם קריינות מיותרת של גדות (באמת עוד מתחילים סרטים בצילום של כדור הארץ מהחלל?), בהתחלה ובסוף הסרט מקשרים את דמותה של דיאנה לזו שראינו בקצרה ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" וכל הסרט הוא פלאשבק.
מתחילים עם ילדותה של דיאנה על אי שחיות בו רק נשים, האמזונות. זהו חלק לא מיותר אך מעט ארוך מדי עד שהיא גדלה להיות גל גדות. אומרים שהיא דוברת מאה שפות. אני מנחש שעברית אחת מהן, על אף שבסרט זה לא בא לידי, אולי מכיוון שהוא מתרחש באנגליה בזמן מלחמת העולם הראשונה ואז לא דיברו הרבה עברית ברחובות לונדון. זה גם מסביר את בליל המבטאים של האמזונות על האי, כולל המלכה, האם המאמצת של דיאנה (קוני נילסן) ואחותה של המלכה, שאותה מגלמת רובין רייט ("הנסיכה הקסומה", הסדרה "בית הקלפים"), שלא ברור מהו המבטא המבלבל שלה.
מנותקת לגמרי מהעולם החיצון, דיאנה גדלה להיות לוחמת חזקה בעלת כוחות מיוחדים. ואז הטייס סטיב טרבור (כריס פיין) מתרסק לחופי האי. דיאנה היא לא רק דמות חזקה פיזית. היא דמות מעניינת ורבת מימדית. יש לה כימיה טובה עם פיין, שהפך לכוכב בזכות תפקידו כגרסה הצעירה של קפטן קירק בסרטי "מסע בין כוכבים" של ג'יי-ג'יי אברהמס. כמו בסרט הראשון ההוא גם פה הוא מגלה יכולת מצוינת של שילוב רצינות, נחישות, גיבור פעולה עם חוש הומור.
עוד בצוות השחקנים: לוסי דיויס (לוסי ב"המשרד" הבריטי) המדויקת, יואן ברמנר ("טריינספוטינג"), דיויד ת'וליס ודני יוסטון שמגלם את הקולונל הגרמני הרע; כמעט מיותר לכתוב אחרי השם של יוסטון שהוא מגלם את הרע כי מספיק לציין שהוא משתתף בסרט וברור שהקהל ישמח במותו.
החלק של דיאנה באנגליה השמרנית עובד טוב. יש מידה נאה על מקומה של האישה באנגליה בשנות העשרה של המאה ה-20. הקטעים בצד הגרמני, שמתנהלים באנגלית כמובן, מעט מיושנים ומגוחכים אבל בשעה וחצי הראשונה משתלבים יפה במכלול.
כדי לשמור על הדירוג הידידותי לילדים PG-13 אין בסרט מיניות בוטה ואלימות גרפית. יש שיחה מרומזת די נחמדה בין דיאנה לסטיבן, וזה בסדר. עם החלק של האלימות הלכו לקיצוניות מוגזמת. אני מבין את הרצון להימנע מהתזות דם, גסויות, אכזריות בשדה הקרב וראשים כרותים אבל אפשר למצוא משהו הגיוני ברווח בין השניים. בסרט אין דם כשחץ פוגש במישהו, כשחוטפים כדור מרובה או הורגים בחרב. זה סטרילי מדי. במהלך הקרבות יש שימוש יתר בהילוך אטי. הכול עניין של מינון והרגעים עם ההילוך האטי היו עובדים טוב יותר אם היו פחות מהם.
כשדיאנה הצעירה נופלת באיזו הזדמנות ובעוד מקומות פה ושם זה נראה כמו אפקט זול ובעיקר משהו שמתאים לסרט של פעם ולא לימינו, שבהם משקיעים מיליונים רבים של כסף ושעות עבודה על אפקטים. יש לי עוד כמה השגות שקשה לפרטן מבלי להסגיר התפתחויות בחלק האחרון של הסרט. אזקק זאת בכך שמדובר בדברים מוכרים מדי ולא מקוריים והרבה רגעים מיותרים שמאריכים את הסוף ללא שום סיבה. כמו כן, יש קטע שבו רואים את דיאנה וסטיבן מדברים מבלי לשמוע את שיחתם, ואחרי זמן קצר חוזרים לרגע הזה ומגלים מה נאמר, ולא היתה שום סיבה שלא ישמיעו לנו את הדיאלוג כשראו אותו מתרחש בפעם הראשונה.
המוזיקה של רופרט גרגסון-ויליאמס ("הסרבן", ואח של הארי גרגסון-ויליאמס, שהלחין, בין השאר, את "סיפורי נרניה") מועילה וחביבה. לשמחתי הרבה, לא צפיתי בסרט בתלת מימד אז אני לא יכול להעיד כמה הוא מיותר ומעצבן במקרה הזה. אגב, אין הופעת אורח של שחקנים מוכרים מעולמם סרטי די-סי או קטע בסוף הכתוביות.
פורסם באתר אידיבי CC
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
 - ביקורת סרט){kind=link}
0 comentários: