מאת: גל בין
"שומרי הגלקסיה: חלק 2" הוא המשך ישיר של קודמו בסדרה לא רק מבחינה עלילתית אלא גם מבחינת סגנון ואווירה – מה שהופך אותו לסרט מהנה באופן יוצא דופן. הסרט החמישה עשר ביקום הקולנועי של מארוול דובק בשיטה המוכרת ומשלב בהרפתקאות החלל של גיבורי העל הומור רב ומוזיקה טובה מה שעושה אותו לבילוי קולנועי קליל ומרענן, כמו שסרטי קיץ טובים צריכים להיות.
ג'יימס גאן, מי שזכה עוד מתחילת דרכו לביקורות אוהדות מהקהילה הגיקית (על סרטו "סופר") וכלל העולם (על שומרי הגלקסיה הראשון) חוזר לכיסא הבמאי ומנצל את החופש שניתן לו כדי להפוך את את הסרט ליצירה מקורית הנפרדת בהתרחשותיה משאר ה-MCU. גאן, כמו בסרט הקודם, הוא לוקח את המרכיבים שלרוב משחקים תפקיד משנה בסרטי אקשן כמו מוזיקת רקע, עיצוב עולם והומור, ושם אותם במרכז הבמה. התוצאה היא שלא מדובר בסרטי גיבורי על מלא בחשיבות עצמית אלא בבילוי מהנה לכל המשפחה.
אחרי שהצילו את המצב בסרט הקודם, שומרי הגלקסיה, מי שהיו בעבר חבורת פושעים, עובדים כעת כשכירי חרב למרבה במחיר. אנו פוגשים אותם כאשר הם שומרים על אחד משדות האנרגיה של "הריבונות", גזע חייזרים מתקדם שאינו ידוע בכישורים חברתיים. ההתנהגות הזאת, יחד עם קצת מהאופי המפוקפק של גיבורינו מביאים את שומרי הגלקסיה לגנוב מהריבונות ולחזור מהר מאוד למעמד של נמלטים מפני החוק.
במהלך ההימלטות, ריב בין רוקט (בראדלי קופר) לפיטר קוויל (כריס פראט) מביא להתרסקות הספינה של החבורה. בעודם מתקנים את הספינה מוצא אותם אגו, אביו של פיטר (קורט ראסל) לאחר ששמע על מעליליו מהסרט הקודם. אגו, שנטש את פיטר בילדותו, מנסה לשקם את יחסיו את בנו, ומזמין את החבורה לבקר בכוכב בו הוא חי. פיטר, גאמורה (זואי סלדנה) ודראקס (דייב באטיסטה) מצטרפים אליו בעוד רוקט ובייבי גרוט (וין דיזל) נשארים לתקן את הספינה ולהתמודד עם הבוזזים בראשותו של יונדו (מי שגידל את פיטר לאורך השנים) שהצטרפו למרדף אחרי שומרי הגלקסיה כדי לזכות בפרס הכספי המוצע על ראשם.
בעוד שעיקר הסרט עוסק ביחסם של פיטר קוויל ואביו זוהי לא הנקודה החזקה שלו. הניסיון לייצר חוויה אישית מרגשת לא מצליח כי אנחנו לא מכירים מספיק את חסרונו של דמות אב בחייו של קוויל. בנוסף ראסל קרואו משחק בצורה סבירה ולא מצליח להביא ערך מוסף שייגרום לדמותו להפוך לזכירה או מעניינת. גם קו העלילה הרומנטי בין פיטר וגאמורה צפוי, משעמם ומיותר כמו הקלישאות אליהן הוא מושווה. מי שמציל את המצב הוא באטיסטה כדראקס שכמו בסרט הקודם יודע להגיד את הדבר הלא נכון בזמן הנכון כדי לקרוע את הקהל מצחוק.
במקביל דווקא סיפורם של רוקט, גרוט ויונדו (מייקל רוקר שמקבל מקום משמעותי יותר בסרט הזה) הוא הטוב ומעניין יותר. לא רק שהוא מכיל את הבדיחות המתוחכמות והמצחיקות יותר המשלבות בין השנינות הצינית של רוקט לבין התמימות הילדותית של גרוט, עלילתית הוא מורכב ומרתק יותר. העיסוק במשפחה ובמיקום בתוך החברה מנקודת המבט של הדמויות האלו, הוא הרבה פחות צפוי, מה שעוזר לו להגיע בהפתעה ולרגש את הצופים עד כדי דמעות.
את ההתרחשויות האלו, מלווים להיטי שנות ה-70 וה-80 שנושאים בחובם תחושה נוסטלגית נעימה. הפסקול הייחודי, שבמידה רבה הפך לאחד הסממנים של הסדרה, משתלב בצורה נהדרת עם ההתרחשויות ומשדרג את הסרט. מ-Brandy של Looking Glass ועד לFather and Son של קט סטיבנס, בחירת השירים של גאן הופכת את המוזיקה בסרט לחלק אינטגרלי בעלילה ולהרבה יותר מרק תווים המתנגנים ברקע כדי שלא יהיה שקט מידי כשאף אחד לא מדבר, ויוצרת אצל הצופה חוויה מהנה ומשמעותית הרבה יותר.
"שומרי הגלקסיה: חלק 2" אם כן, מאוד דומה לקודמו ומזכיר לנו כמה חסרים לנו בעולם עוד סרטים כאלה – מהסוג שהם פשוט הנאה טהורה בלי ללעוג יותר מידי לאינטליגנציה. אם נהנתם מהסרט הקודם, אז בוודאי שתהנו גם מהסרט הזה. אבל אם חסרה לכם בחלק הראשון עלילה, הסברים או נבל חכם ומעניין תמצאו שגם בחלק זה הפערים האלו עדיין לא תוקנו. אני שייך לקבוצה הראשונה ולכן שמחתי לראות ששומרי הגלקסיה שמר על הסטייל וההומור שאפיינו אותם וחסר בכל כך הרבה סרטי אקשן גנריים אחרים. מבחינתי זה מה שהפך את הסרט מבחינתי להנאה צרופה, החל מהלוגואים בפתיחה ועד להפתעות הקטנות ולסצנות הרבות והנוספות שבמהלך הקרדיטים.
פורסם באתר אידיבי CC
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: