מאת: גל בין
"החומה הגדולה" הוא סרט אקשן עשוי טוב ולעיתים מרהיב עין, אך לא הרבה מעבר לכך. יותר מכל הזכיר לי הסרט את "פסיפיק רים" – בשני הסרטים עיקר העניין הוא האקשן, ובשנים הוא מתבטא בעולם בו בני האדם מתאגדים כדי להלחם במפלצות המאיימות על קיומם. כמו כן, משניהם עולה התחושה שישנו עולם רחב ומעניין עם הרבה סיפורים לספר. יחד עם זאת, האקשן שמתרחש במדבריות סין פחות מרשים מזה של סרט האקשן העתידני, אך מצד שני הוא גם הרבה פחות טיפשי.
את הסרט ביים הסיני הנפלא ז'אנג יי-מו, שהוכיח את יכולותיו כבמאי אקשן בתחילת העשור הקודם עם סרטים כמו "גיבור" ו"מחול הפגיונות", לצד דרמות כמו לחזור הביתה שיצא לפני שנים ספורות. הפעם יי-מו חוזר לביים אקשן ומראה שהוא לא שכח איך עושים זאת. תוך שילוב של עיצוב צבעוני הנותן לכל אירוע אווירה אחרת ומהלכי הקרב העוברים על חוקי הפיזיקה, מצליח הבמאי המוכשר להביא למסך הגדול חוויה ויזואלית נהדרת. חוויה שהיתה יכולה להיות מושלמת אילולא השימוש הרב באפקטים ממוחשבים לא היה בולט כל כך והעלילה דלה כל כך.
גיבור הסרט הוא וויליאם (מאט דיימון, הזכור כמארק ווטני, ג'ייסון בורן ועוד רבים וטובים אחרים) שכיר חרב אירופאי אשר יחד עם חברו טובר (פדרו פסקל, המוכר כחאבייר פנייה מ"נרקוס") עושים את דרכם למזרח במטרה לקנות אבק שריפה מהמקומיים. אך בעודם חוצים את המדבר השניים נתקלים במפלצת מבעיתה, רק כדי לצאת בעור שיניהם וליפול בשבי הסינים העומדים ושומרים על החומה מפני אותן המפלצות.
אך מיד לאחר נפילתם בשבי, המפלצות תוקפות את החומה והשניים זוכים להזדמנות להפגין את כישורי הלחימה המעולים שלהם, בפרט וויליאם המפליא לירות בקשת. יכולותיו של וויליאם צדות את עינה של לין (טיאן ג'ינג), אחת ממפקדות הצבא ולוחמת מעולה בזכות עצמה, המנסה לתהות על קנקנו. כאשר השניים מדברים בניהם אודות אמון ודרכי החיים מתחיל וויליאם לתהות האם לדבוק במשימתו המקורית, או שמא להישאר ולעזור בהגנה על החומה.
על אף שדיימון כבר הוכיח בעבר פעמים אין-ספור את יכולותיו, זאת לא תיזכר כאחת מאבני הדרך המשמעותיות בקריירה שלו. דיימון אמנם שחקן אקשן יוצא מן הכלל, אך הפעם דמותו שתקנית וטכנית ומזכירה במידה רבה את ג'ייסון בורן היעיל. הוא לא מקבל הזדמנות להראות למה היה מעומד לפרס השחקן הטוב ביותר באוסקר שעבר. גם דמותה של ג'ינג' המלווה אותו מאוד חדגונית, כי ככה זה בסרט שבחר לשים את האקשן במרכז ולדחוק את העלילה ופיתוח הדמויות הצידה.
מי שמפתיע לטובה הוא דווקא פסקל המצליח פעם אחר פעם להוות הפוגה קומית בתוך המולת הקרב הסובבת אותו. בשונה מוויליאם, דווקא טובר נשאר נאמן לשאיפותיו החמדניות למשך כל הסרט. זה אמנם לא עושה את דמותו למרתקת, אך היא תורמת לסרט ומעידה על השינוי שוויליאם עובר והופכת את היחסים בין הדמויות למשל אודות יחסי המערב והמזרח.
אבל גם כל אלו הם לא יותר מעטיפה לממתק האמיתי בסרט – סצנות האקשן. יי-מו מעצב את צבאות המזרח בחוכמה רבה כאשר נותן לכל מחלקה מדים בצבע בוהק אחר, מה שהופך את את הקרבות לחגיגה לעיניים. יחד עם הנופים המרשימים של סין וניו זילנד (בהן צולם הסרט) והמסך הגדול אנחנו מקבלים סרט יפהפה מבחינה ויזואלית. אולם מי שלוקות בחסר הן דווקא המפלצות שהן די חד גוניות ולא מאיימות ומפחידות כפי שהן אמורות להיות.
אילולא המסך הגדול ל"חומה הגדולה" לא היו יותר מידי הצדקות לקיומו כי מבחינות רבות מדובר בסרט גנרי למדי, בסגנון סרטי הקיץ שיוצאים כל שנה. אך סצנות אקשן עשויות היטב ועיצוב נהדר, שמשתלבים עם העלילה לא טיפשית מידי, הופכים אותו לבילוי קולנועי מוצלח. מכאן שלא צריך לצפות ממנו לגדולות, אבל הוא כן סרט נחמד לבילוי עם החבר'ה.
פורסם באתר אידיבי CC
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: