כלבי מלחמה (2016) - ביקורת

יום חמישי, 18 באוגוסט 2016
כלבי מלחמה (2016) - ביקורת

מאת: רותם יפעת

מסתמן שיש טרנד חדש בהוליווד: במאים הידועים בעשיית קומדיות מביימים דרמות היסטוריות מהעת האחרונה. את "כלבי מלחמה" החדש על המסכים ביים טוד פיליפס, שעיקר תהילתו הגיעה מ"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" והמשכיו. קודם לו היה אדם מקאיי שאף זכה באוסקר על כתיבה של "מכונת הכסף" שעסק במשבר הכלכלי של 2008. גם פיליפס מראה שהקולנוע שלו לא חד ממדי ושהשינוי לא מפחיד אותו, אם כי הדרמה שלו, בדומה לקומדיה שלו, מעט מוגבלת ולא נמצאת בליגה של הגדולים. ובעוד שהסרט של מקאיי היה חד ובעל אמירה ברורה, בשום שלב בסרטו של פיליפס לא מורגש שיש כאן משהו מעבר לסיפור מתח מוצלח. זה חבל כי הנושא בו פיליפס מתעסק נפיץ וחשוב לא פחות מזה שבו עסק מקאיי.

בעוד ש"מכונת הכסף" עסק בנושא שהיה בכותרות ללא הרף והשפיע על כל העולם, הסיפור של "כלבי מלחמה" הוא יותר מינורי אבל עדיין מעניין מבחינה פוליטית-חברתית. לאחר שנחשף כי מי שמספק את הנשק למלחמות של ארה"ב בעיראק ואפגניסטן הם חברים של שר ההגנה דיק צ'ייני, הממשל האמריקאי פתח את כל החוזים למכרזים: מטוסים, טילים, רובים, כדורים ומה לא. ובעוד שעל הדברים הגדולים מתחרות החברות הגדולות, על ה"פיצ'פקס" יכולים להתמודד גם אנשים עם מחשב וחיבור אינטרנט. כפי שהיום יש אלפי ישראלים שסוחרים באמזון או אי-ביי בלי להבין בעיצוב מוצר או להחזיק מלאי, אלא פשוט מעבירים ממקום אחד לשני, כך גם יכלו סוחרי נשק קטנים להצטרף לחגיגה: ביד אחת אתה משלים הזמנה של אקדחים מאיטליה ובשנייה אתה ממלא טפסים להעביר אותם לצבא האמריקאי בעיראק.

לתוך הנישה הזו נכנס דיויד פקהאוז (מיילס טלר), צעיר ממיאמי שכמו בן דור Y טיפוסי, לא ממש יודע מה הוא יכול או רוצה לעשות עם עצמו: מהלימודים הוא נשר אחרי סמסטר, ניסה למכור סדינים איכותיים לבתי אבות מקומיים ובינתיים מתפרנס ממסאז'ים לעשירים של מיאמי שמצפים לשחרור של כל השרירים שלהם. לאחר מפגש עם אפרים דיבורלי (ג'ונה היל) חברו הטוב מהתיכון אותו לא ראה שנים, דיויד מצטרף לעסק של אפרים למכירת נשק. דיויד לומד את מה שצריך על תעשיית הנשק ומכרזים ממשלתיים ולראשונה בחייו מרגיש בשליטה. אבל בעסקים, הכסף הגדול דורש לקחת סיכונים גדולים, והשניים מתחילים לחתום על עסקאות שמחייבות אותם לצאת אל השטח ולהתמודד עם בעיות מורכבות שדורשות התמודדות עם גורמים מעט יותר עוינים מיצרן פלסטיק מסין. הדבר יוצר בעיות לדיויד מול זוגתו איז, וגם חיכוכים עם אפרים, אבל הפיתוי בכסף הרב גדול מכל שאלה מוסרית או קשיים אישיים. כשאחד מסוחרי הנשק הגדולים בעולם (בראדלי קופר) מציע להם לשמש כמתווכים בעסקה שתכניס להם מיליונים, הם מגלים את העולם האמתי של סחר בנשק.

פיליפס מצליח לשלב היטב את הקומי עם הדרמתי ברם הוא כאמור נעדר טון ביקורתי, ולא ברור מהסרט מה עמדתו לגבי מלחמה והחימוש הבלתי נגמר של האמריקאים את האיזור. ישנן כמה אמירות, בעיקר של איז כנגד המצב, אבל לא משהו חד ונוקב. למרות התסבוכות אליהן נקלעות הדמויות, לא נשמע בשום שלב איזושהי חרטה בעיסוק, אלא רק על איך הדברים התגלגלו. כתוצאה מכך הסרט מעט שטחי ובכך הוא מזכיר במעט את הקומדיות של פיליפס שהיו מצחיקות (אם כי גם מחזרו את עצמם) אבל בלי אלמנטים סאטירים. יאמר לזכותו של פיליפס שמבחינה דרמטית הסרט זורם, לא משעמם לרגע והכל מדויק: כל סצנה שם עם סיבה ולא נמרחת ומראה בדיוק מה שרלוונטי לקידום העלילה.

בעוד שהדמות של טלר מקריינת ונקודת המבט שלה, הדמות שמובילה את העלילה היא זו של היל. ומבחינת ליהוק זה עובד מצוין: היל כבר מוכן להיות שחקן ראשי (או מוביל) וטלר עדיין מרגיש כמו כינור שני (גם אם בדומה ב"וויפלאש" הוא בעצם הגיבור). הבעיה שהדמויות שלו תמיד נגררות, ולא ברור אם זה היכולות שלו או פשוט ככה ליהקו אותו (מודה, לא ראיתי את "ארבעה מופלאים" אבל בכל מקרה להוביל את זה לא נשמע כמו הישג גדול). היל עושה דמות מעט מוגזמת שנעה מעט על הגבול הגרוטסקי ולא מציאותי, אבל היל מחזיר אותה לקרקע ולאנושיות שלה כל פעם שיש תחושה שהוא על סף חציית הגבול – מהלך שיותר מתאים לסרט.

יש בסרט שימוש בשני אמצעים קולנועיים שחוזרים על עצמם: שימוש במוזיקה פופולארית והפרדת הסרט לחלקים עם כותרות. האלמנט המוזיקלי עובד היטב: בניגוד ל"יחידת המתאבדים", השירים מלווים את הסצנה ולא ההפך. זה לא הופך את הסרט לקליפ אלא פשוט לסרט עם מוזיקה טובה שמתאימה לקטעים אותה היא מלווה. לעומת זאת השימוש בכותרות מעצבן ואף הורס. הכותרות מבוססות על דברים שדמויות אומרות באותו חלק. אני משער שהמטרה שלו לתת נופח אינטליגנטי לסרט עם אמירות שממצות את המהות שלו, אבל זה מרגיש מלאכותי ובעיקר הורס את הסצנה אותה היא מקדימה, שכן היא חושפת את מה שעתיד להתרחש.

למרות שלפיליפס יש עוד לאן להתפתח בתור במאי דרמטי, עצם העובדה שהוא העדיף לבחור בסרט הזה ולא למשל לעשות בדרך לחתונה עוצרים בבגדאד כבר מעניין הרבה יותר. עכשיו השאלה איך הסרט יצליח בקופות.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: כלבי מלחמה (2016) - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: כלבי מלחמה (2016) - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top