מאת: יונתן דורון
אנג'לינה ג'ולי, ב"לא נשבר", סרטה השני כבמאית, הצליחה לגייס את מיטב אנשי הצוות שיעזרו לה להעביר אל הבד את הסיפור האמיתי רב התלאות של לואי זמפירנלי שמתפרש על שנים רבות. זהו סרט טוב, עם משחק מעולה, שלא מצליח להעביר עד הסוף את הסיבה שלשמה הוא נעשה.
מבלי לגלות יותר מדי על מה שקורה ב"לא נשבר" מדובר בסיפורו הדהים של לואי זמפירנלי, רץ אולימפי אמריקאי ממוצא איטלקי, שנלחם במלחמת העולם השנייה. הסרט מתחלק באופן ברור למספר חלקים (באיזשהו שלב מוותרים על קטעים מן העבר, ומעט חבל על כך) והוא מבוסס על ספר מ-2010 שכתבה לורה הילנברנד ונתקלה בסיפורו של לואי בעת התחקיר לספר העיון שכתבה ועליו היה מבוסס הסרט "סיביסקט" (2003). על כתיבת התסריט עבדו האחים כהן (שבין האוסקרים שלהם שניים לתסריט), ויליאם ניקלסון ("נל", "גלדיאטור", "עלובי החיים") וריצ'רד לה-גרוויס ("פישר קינג", "הגשרים של מחוז מדיסון")!
ג'ק אוקונול משחק מצוין, וזו היתה בחירה נבונה לקחת שחקן לא מוכר ולהקיף אותו בשחקנים נוספים שרובם לא ידועים ואף אחד מהם אינו מפורסם. כך אתה לא יודע איך הם יגיבו (ראסל קרואו תמיד יהיה גיבור מסוג כלשהו, למשל) וכל אחד יכול להיהרג (סביר להניח שראיין גוסלינג לא ימות באמצע סרט מלחמה).
בסרט יש קטעים קשים אך הם מצולמים בצורה חכמה ולא גרפית מדי. כמו כן, ההומניות של ג'ולי באה לידי ביטוי כשרואים את תוצאות המלחמה גם על הצד השני, משהו שהסיכוי שתראו זאת בסרטים של ספילברג או של איסטווד פחות סביר שיקרה.
המוסיקה של אלכסנדר דספלה, שמועמד השנה לשני אוסקרים על המוסיקה של "מלון גרנד בודפשט" ו"משחק החיקוי", מעט מאכזבת כאן בעיקר כי יש הרבה נקודות בסרט שהוא היה צריך ויכול להרים ולרומם כפי שמוסיקה צריכה לעשות. מועמד נוסף לאוסקר, הצלם רוג'ר דיקינס (שזו מועמדותו ה-12 וכנראה שלא יזכה) עושה עבודה נהדרת כמצופה עם כל סוגי מזג האוויר אך הייתי מוותר על צילומים מרובים מדי ממבט על. בכלל, היו מספר קטעים מיותרים בסרט, בעיקר לקראת הסוף (כמו ביקור של לואי במשרד של מנהל המחנה שהתעלל בו).
פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: