מאת: רותם יפעת
בערך באמצע הצפייה ב"כוכב הקופים: השחר" התחלתי לאבד סבלנות לחוסר הגיון שמניע את הדמויות ואת העדר האחריות שהן מפגינות בעת קבלת החלטות. אבל אז האורות עולים ואתה נזכר איפה אתה חי, ושחוסר הגיון והיעדר אחריות הוא מה שמניע את העולם שלנו. לכן למרות שהוא כולל בתוכו קופים מדברים ווירוס שמחסל את רוב האנושות ואת האינטרנט הוא ראליסטי באופן בו הוא מתאר בני אדם (וקופים כמטאפורה להם) בצורה אפלה ופסימית.
את השינוי הסגנוני ניתן לזקוף דבר ראשון לשינוי בכיסא הבמאי. מאט ריבס ("קלוברפילד", "תן לי להיכנס") מביא איתו את הסגנון שאפיין את הסרטים הקודמים שלו. גם כאן המרחבים החשוכים והעדר הכמעט מוחלט של אור שמש מחזקים את התחושות של האפלה האנושית (ואנושי זה גם שימפנזה משדורגת) ששוררת בעולם.
לא רק הבמאי התחלף אלא גם השחקנים האנושיים, וכמו ב"רובוטריקים – עידן ההכחדה" גם הפעם היחיד שנשאר מהסרטים הקודמים זה הגיבור הממוחשב. במקרה זה השימפנזה סיזר (אנדי סרקיס + מחשב), שבסרט הקודם האכיל את חבריו הקופים מפרי עץ הדעת ושחרר אותם מעולם המעבדות והכליאה. בזמן בין הסרטים קרו שני דברים עיקריים: הווירוס שמשפר את האינטליגנציה של הקופים אך מחסל בני אדם (ומכונה "שפעת הקופים" – שם שמייצר שנאה ופחד מן הקופים, למרות שלא הם אלו שאחראים עליו) התפשט והכחיד חלקים נרחבים מהעולם. מנגד סיזר ואנשיו מתבודדים ביער מחוץ לסן פרנסיסקו ועתה מונים כמה מאות אם לא אלפים של קופים (וסוסים לעזר).
הקופים מנהלים חיים שקטים לאחר שכבר שנתיים לא ראו בני אדם. סיזר מנהיג ביד רמה כשלצידו הקופים ששחרר מהסרט הראשון: מוריס האוראנגאוטנג שמדבר בשפת הסימנים וקובה קוף הניסוי המצולק פיזית ונפשית מבני האדם. סיזר הוא מין משה של הקופים, ומנסה לחנך אותם לדבר אחד: קוף לא פוגע בקוף אחר. בסן פרנסיסקו אלפי אנשים המחוסנים טבעית מהווירוס מנסים לייצר חשמל כדי לתקשר עם שאר העולם. כדי לעשות זאת שולח דרייפוס (גארי אולדמן) – חייל לשעבר – צוות בראשותו של מלקולם (ג'ייסון קלארק) למצוא תחנת חשמל שביער. בדרכם לשם הם פוגשים בקופים, כשאחד מאנשיו יורה ופוצע את אחד הקופים.
למרות התסיסה שהדבר יוצר בקרב הקופים, סיזר מאפשר למלקולם ואנשיו לסיים את המלאכה. אך הדבר מערער את מעמדו בקרב הקופים. מנגד, דרייפוס מכין את הצבא שלו כגיבוי במידה ומלקולם לא יצליח. סיזר ומלקולם שרוצים שלום ומאמינים אחד בגזע של השני, אך המלאכה הקשה יותר היא להילחם בפחדים והשנאה הקיימת בליבם של אנשיהם (וקופיהם). כאמור, לא החומרים מהם עשויים חלומות.
לא רק שסרט ההמשך לא נופל מקודמו, אלא כמו "האימפריה מכה שנית" ו"האביר האפל", הוא אף מתעלה עליו. הסיבה הראשונה היא האפלה שבו. הסרט כבר לא עסוק כל כך בבניית רקע, אלא מתמודד עם קונפליקטים אמתיים ולא רק של מוסר מדעי. ולמרות זאת, זה עדיין סוג של סרט "אוריג'ין" שכן זהו עדיין לא כוכב הקופים, אלא רק השחר שלו (או יותר נכון הרגע שלפני השחר - שם האפלה הכי גדולה). סיבה שנייה היא ג'יימס פרנקו – או יותר נכון העדרו. לג'ייסון קלארק כגיבור הראשי יש תשוקה אמתית הן לאישה שלצידו (קרי ראסל), הן למטרה שלו (הצלת המין האנושי) וכן לסיזר.
אנדי סרקיס מקבל יותר זמן משך ויותר הזדמנויות להפגין כישרון כדמות ממוחשבת, והדמות של סיזר היא מופת של משחק. ישנו סיכוי קלוש שהוא יקבל מועמדות לפרסים חשובים, לא רק בגלל היותו דמות ממוחשבת אלא בגלל הז'אנריות של הסרט. אבל מי יודע, אולי כמו "שר הטבעות" זה יגיע בחלק השלישי? מגיע לו פרס מיוחד, שכן האתגר לשחק דמות ממוחשבת נדמה לי כגדולה אף יותר מלשחק דמות "אמיתית".
גארי אולדמן ממשיך את השינוי בקשת המוסריות של הדמויות שהוא מגלם: אם בתחילת הקריירה הוא גילם דמויות של רעות ("רומן על אמת", "לאון"), ובהמשך החל לגלם דמויות של החבר'ה הטובים ("הארי פוטר", "טרילוגית האביר האפל") בשנים האחרונות (ב"רובוקופ" ואפילו ב"חפרפרת") וכולל בסרט הזה הוא עובר לדמויות מורכבות מבחינה מוסרית: לא רעות בכוונותיהן, אבל מתעלמות מהמציאות כדי להגשים את מטרותיהן. ייתכן והן פשוט דמויות ראליסטיות. במקרים אלו הדמויות שלו יותר מאופקות ומעניינות, ולמרות שבסרט זה הוא מעט שולי ונוטה למנייריזם, הוא עדיין אמין באנושיות שלו.
הסרט היינו פסימי מאד, ומאפשר רגעים קטנים של תקוה. הדבר ברור החל מהמפגש הראשון בין בני אדם לקופים וההבנה שהעימות בניהם הוא בלתי נמנע: אם כדי להשיג חשמל בני אדם צריכים לעבור דרך שטח הקופים – בטוב זה לא ייגמר, וסיזר מבין את זה בסופו של דבר. ישנה יותר מדי שנאה ופחד ומעט מדי קבלת האחר. כשדמותה של קרי ראסל מסבירה ליורה שהצית את האש שהקופים לא אשמים במצב ולא הם פיתחו את הווירוס, התגובות שלו היו יכולות להיתרגם כ- "סמולנית עוכרת בני אדם, לכי תגורי איתם ביער. את המצב בסוריה גינית היום?"
פורסם באתר אידיבי cc-by-sa
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: