משחקי הרעב 2 - ביקורת

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013
משחקי הרעב 2 ביקורת

 מאת: רותם יפעת

אם אלוהים נמצא בפרטים הקטנים אז כנראה שיוצרי "משחקי הרעב 2: התלקחות" נמצאים בפרטים הממש קטנים. כשרוב הסרט נראה כמו העתק של הסרט הקודם, צריך להשקיע בפרטים הקטנטנים כדי שנחוש בהבדל. תלבושות מעט שונות, כלי נשק אחרים, מבט יותר נחוש ופחות תמים אצל הגיבורה ופיליפ סימור הופמן אחד – כל אלו עוזרים לנו להזכר שאנחנו לא צופים שוב ב"משחקי הרעב". במובן מסוים, הסרט הנוכחי הוא רימייק של הקודם, רק שקטניס מעט יותר בוגרת וזה כמובן אומר הרבה כעס, בלבול ו-attitude. אבל למרות כל אלו, הסרט מצליח לרגש ואף למתוח הודות לכך שיש סיבות לחזרתיות הזו ויותר מכך, הדבר נעשה כדי לדון ברעיונות מעט מופשטים של צדק ושלטון – דבר שמעט סרטים לבני נוער עושים.

מבחינה עלילתית הסרט ממשיך פחות או יותר איפה שנגמר הסרט הקודם: קטניס (ג'ניפר לורנס) עדיין מאוהבת בגייל (ליאם המסוורת') ועדיין מעמידה פנים שהיא עם פיטה (ג'וש האצ'רסון). זוג "האוהבים" צריך לצאת למסע בכל המחוזות כחלק מטור ניצחון. הנשיא סנואו (דונלד סאת'רלנד) שחושש מהכוח של קטניס על ההמון מאיים עליה שאם היא לא תמשיך את ההצגה – כל מי שהיא אוהבת ימות. אבל את השינוי שקטניס הביאה (שלא בכוונה) כבר לא ניתן לעצור. לכן סנואו עובר לתותחים הגדולים: יחד עם מנהל המשחק החדש (פיליפ סימור הופמן) הוא מחליט שלכבוד השנה ה-75 למשחקים תיערך גרסת אולסטאר.

גם הפעם, אנחנו נחשפים לשלב ההכנה למשחקים, שדי דומה לסרט הקודם, רק שהפעם זה מלווה עם דיבורים על תסיסה הקיימת במחוזות השונים אודות למעשיה של קטניס בסרט הראשון. ההבדל העיקרי בין הסרטים, הוא שהפעם קטניס נאלצת להיות יותר חברותית ומוצאת הרבה יותר בני ברית. אולי גם בגלל זה היא בקושי נלחמת במתמודדים אחרים ובעיקר עם המכות השונות שמנהל המשחק מפליא בה: צונאמי מקומי, קופים טורפים ועוד.

אך מה שמחזיק את הסרט ומעורר ציפייה לסרט השלישי הוא לא מה שקורה במשחק עצמו, אלא מה שקורה במחוזות בעקבות המשחק הקודם וכן השינויים בדמותה של קטניס. לאורך הסרט אנחנו נחשפים להתרחשויות במחוזות, ומרגישים שיש משהו שמתרחש מתחת לפני השטח, הדבר בא לידי ביטוי הן במהלך הטור של קטניס ופיטה, והן בשיחות בין סנואו למנהל המשחק וגם במשחק עצמו.


המהלכים הללו קשורים כמובן לקטניס, שבעל כורחה כמעט נהייתה סמל – ועם זה בא הרבה אחריות. הדמות של קטניס היא מעניינת שכן היא מצד אחד משהו שאנחנו לא רגילים לראות: נערה חזקה, חכמה ועם דעות משל עצמה, אבל היא גם לא מושלמת. יש לה פגמים שנובעים מהגיל שלה, דבר היוצר דמות שלמה שאפשר לחוש הזדהות איתה.

היותה דמות אמיתית מתכתבת עם העולם בו של הסרט: מצד אחד זהו עולם דיסטופי אך הוא בו בזמן לא שונה מהותית מהעולם שלנו. הוא הקצנה והפשטה של המצב החברתי-כלכלי של העולם המערבי. אין בו שום דבר שגורם לך לומר: "זה ממש לא הגיוני! אין מצב שנגיע למצב הזה". אבל אנחנו כמעט שם, עוד דחיפה קטנה ואנחנו ב"פאנם": החלוקה בין עניים לעשירים ובעלי זכויות כבר קיימת. עוד לא קיים (למיטב ידיעתי) ריאליטי שבו צריך להרוג את שאר המתמודדים כדי לנצח, אבל להשפיל ולבזות הן היסוד של רובן.
"משחקי הרעב 2: התלקחות". ג'וש האצ'רסון, ג'ניפר לורנס.

מעבר להיותו סרט מאד אקטואלי וכמעט מציאותי, הסרט גם נהנה ממשחק מרשים של ג'ניפר לורנס שבין הסרט הראשון לשני זכתה באוסקר. לורנס מצליחה בגילה הצעיר להחזיק סרט (ולא בפעם הראשונה) למרות שסביבה אנסמבל מרשים של שחקנים. אך בעוד שלורנס מעניקה נפח לתפקיד הדורש שלה, שאר השחקנים מציגים סוג של קריקטורות, וזה לא בהכרח דבר רע: כל דמויות המשנה הן מאד שבלוניות אבל לא מגוחכות. הן ממלאות את השורות כדי לבנות את הדמות שלה, אך זה בלי להשטיח את הסרט. מצד שני הם גם לא מורכבות או עמוקות מדי כדי להפוך את הסרט לדרמה מזרח אירופאית קורעת לב… הם כולם ניצבים לדמותה של קטניס – והחיבור הזה עובד מצוין.

אבל כאמור יש בעיתיות בסרט בכך שהוא ברובו העתק של הראשון. ייתכן שניתן היה לקצר את שניהם ולאחד לסרט אחד – וברגעים מסוימים, בעיקר בהכנה למשחק ובמשחק עצמו, רק רציתי להגיע לסוף. אבל זהו סוף ששווה את זה: שוט הסיום של הסרט, על פניה של קטניס המשירה מבט אל המצלמה הוא עוצמתי ומסמל בעיני את ההתבגרות הסופית שלה – ההבנה שהיא כבר לא בקנזס. רק שהיא אף פעם לא הייתה שם, כמובן.

נקודת ההתחלה שלה היא גם ככה נמוכה – מחוז 12, הכי רחוק מהקפיטול – אבל הגילוי וההבנה שלה  שהיא כבר לא אותה נערה פשוטה שצדה כדי לקיים את המשפחה שלה, אלא היא כבר מנהיגה וחיים של אחרים תלויים בהחלטות ובמעשים שלה מתנקזים לאותו שוט סיום. אלא שעכשיו זה כבר לא אימא שלה או אחותה או אהובה, אלא אלו כל האנשים שמעשו בעולם כפי שהוא.

פורסם באתר אידיבי תחת רישיון cc-by-sa

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: משחקי הרעב 2 - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: משחקי הרעב 2 - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top