728x90 AdSpace

גרימסבי (2016) - ביקורת

יום שישי, 26 בפברואר 2016
גרימסבי (2016) - ביקורת

מאת: רותם יפעת

נדמה שזו שנה בה הכל קורה הפוך בהוליווד. קודם במאי קומדיות עושים דרמות היסטוריות ("טרמבו", "מכונת הכסף"), וכעת במאי אקשן עושה קומדיית אקשן. אבל בניגוד לאדם מקאי שלמרות הבוסריות היה רענן ומעניין ב"מכונת הכסף", לואי לטרייר, הבמאי של "גרימסבי" לא מחדש בקומי ולא מלהיב ברגעי הפעולה – למרות שמשם הוא צמח. וזה לא שהסרט לא מצחיק (אם כי לא מספיק, אפילו שהוא נופל מ-90 דקות), אבל נדמה שזה פחות היכולות של לטרייר ויותר הכישרון של סשה ברון כהן.

ברון כהן מגלם את נובי, חוליגן צעצוע, שלמרות שהוא ואחד עשר ילדיו (ולפחות נכד אחד) חיים בדוחק, הוא מאושר מהחיים: יש לו משפחה, אישה אוהבת (רבל ווילסון), חברים ואת נבחרת אנגליה בכדורגל. חייו היו מושלמים אם רק היה מתאחד עם אחיו הצעיר סבסטיאן (מארק סטרונג) שדרכיהם נפרדו לפני עשרות שנים. נובי מאתר אותו בזמן שסבסטיאן נמצא במשימה סודית בשירות ה-MI6, ותוך כדי כך מחבל במשימה ומסכן את חייו של סבסטיאן. סבסטיאן נאלץ להתחבא, וחוזר עם נובי הביתה לגרימסבי, מין עיירת פיתוח בריטית. השניים יוצאים למסע מסביב לעולם להוכיח את חפותו של סבסיטאן ועל הדרך לפצות על שנים של פרידה.

השילוב של הומור וולגרי, סרט ריגול (שלידו סרטי בונד של פירס ברוסנן הן ראליזם רומני) ודרמה משפחתית לא מחזיק במקרה הזה. ייתכן שהסיבה היא שכל חלק בפני עצמו הוא לא מוצלח למדי: יש בסרט כמה גאגים קורעים אבל הם בודדים; הסיפור המשפחתי שטחי מדי ועלילת הריגול היא דלוחה. כמובן שהציר המרכזי הוא הקומי, אבל כשהוא מבוסס על אותם שטיקים (אהבתו של נובי לנשים מלאות; היכולות של הישבן שלו ועוד) קשה לשאר הסרט להחזיק. גם  האקשן של הסרט נע בין הסטנדרטי למאוס (סצנות שלמות ב'גו-פרו': בשנת 2009 זה אולי היה מעניין).

לעומת זאת, מה שכן מחזיק את הסרט הוא החיבור בין ברון-כהן לסטרונג. הרצינות של סטרונג קומית בפני עצמה ומשתלבת היטב עם המוחצנות של כהן, שעושה דמות שדומה לדמויות אחרות שלו אך מעט שונה – וכך לא מעייפת‎. הסרט כולו נשען על החיבור בין השניים, והם ללא ספק מחזיקים אותו. בכלל, סטרונג מציג כאן מועמדות לא רעה לתפקיד בונד. שאר השחקנים ובעיקר השחקניות בסרט מופיעות לזמן קצר מדי כדי להשפיע: פנלופה קרוז, איילה פישר.

יתכן והסיבה שהסרט לא מצחיק מספיק היא היעדר העברית. למרות שבעבר השימוש שהוא היה עושה היה מפגר, זה תמיד היה מצחיק אותי. מאחר קשה לי לראות איך חוליגן בריטי משלב מילים בעברית בלי שייראה מאולץ מדי, אולי טוב שהוא וויתר על כך, אבל חבל שכן נראה ששם טמון סוד הקסם שלו – או לפחות לדוברי העברית.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA   

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: גרימסבי (2016) - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: גרימסבי (2016) - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top