728x90 AdSpace

ציידי האוצרות - ביקורת סרט

יום שישי, 14 בפברואר 2014

 מאת: אייל אופיר

"ציידי האוצרות" הוא פשוט סרט רע. ג'ורג' קלוני, משועשע כהרגלו וזחוח, הוא האיש מאחורי אוסף המערכונים הגרוע הזה, והוא מציע לצופה להוציא את כספו על כשעתיים של תלבושות מגוחכות, תפאורה של סיום מחזור י"ב, ובעיקר היעדר עלילה. יותר מהכל "ציידי האוצרות" מזכיר את "אושן 13", גם הוא בכיכובו של קלוני, וגם בו היה ברור שעיקר כוחו של הסרט טמון בשמות המפוצצים שכיכבו בו וכנראה מאוד נהנו מהמפגש החברתי שהתרחש מאחורי הקלעים. במקרה ההוא, האווירה הקלילה והלא מקצועית עוד התאימה איכשהו לעלילת הסרט אך זה לא המקרה בסרט הנוכחי. "ציידי האוצרות" סובל מהתנגשות מצערת בין עבודה קולנועית חובבנית להדהים לבין סיפור היסטורי חשוב ובעל פוטנציאל מרתק. אם ניתן לסכם זאת בעדינות- "ציידי האוצרות" הוא בזבוז זמן מוחלט.

ג'ורג' קלוני הוא גבר נאה ומקסים ביותר, שבמהלך הקריירה שלו אף הראה יכולות משחק לא רעות פה ושם (הופעתו הטובה ביותר עדיין שמורה ל "אחי איפה אתה" של האחים כהן). עם הזמן החל קלוני לפזול לפוזיציות נוספות בעולם הקולנוע, בעיקר כמפיק מצליח ("סוריאנה", "ארגו", "אוגוסט: מחוז אוסייג'), אך גם כבמאי ("לילה טוב ובהצלחה", "משחקי שלטון") ואף ככותב. "ציידי האוצרות" הוא דוגמא לסרט בו אוחז קלוני בשלושת התפקידים ובנוסף מככב בתפקיד ראשי, והתוצר מאכזב קשות. קלוני ביסס את סרטו על אירועים אמיתיים אך הצפייה מבהירה כי קלוני לא טרח לפתח סביבם עלילה וכך עשה עוול עצוב לפיסת היסטוריה בעלת פוטנציאל קולנועי גדול.

הסרט מספר את סיפורה של יחידה אמריקאית שמשימתה הייתה לאתר ולהחזיר יצירות אומנות שנגנבו על ידי הנאצים. את היחידה מוביל קלוני, כפרנק סטוקס, המקבץ מבחר אנשי אומנות, כגון מנהל מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, המוכנים לסכן את חייהם תמורת הסיכוי להציל את העבודות הנמצאות בסיכון. הצוות אותו מגבש סטוקס מגולם על ידי מבחר מהשחקנים האהובים והטובים הקיימים בעולם הקולנוע- קייט בלנשט, ביל מאריי, מאט דיימון, ג'ון גודמן ועוד. עם זאת, אין טעם לפרט מי הוא מי בסרט מאחר ולאף אחד מהם אין תפקיד משמעותי. הם מצליחים, נכשלים ונהרגים בצורה כל כך גדועה ואנקדוטית שקשה יהיה למצוא את הצופה שיזיל דמעת התרגשות או עצב.

ואם לא די בכך, קלוני עוד מעיז ומוסיף להתרחשות הלא מבוססת מספר לא קטן של קטעי נוסטלגיה פטריוטית, מלווים במוסיקה סנטימנטלית, שכנראה אמורה לגרום לצופה להתרגש ולשמוח שהאומה האמריקאית חיה וקיימת, שהנאצים, ימח שמם, נוצחו ושחג המולד ניצל. בפועל הצופה מבולבל פעמיים- ראשית כאשר הוא מבין שהסרט לא עומד להציע לו אף דמות או עלילה להתחבר אליה, שנית כאשר הסרט נמלא פאתוס מגוחך המנחה אותו להתרגש על אף שאין לכך כל ביסוס או הצדקה עלילתית.
 
בכנות, חווית הצפייה המיידית היא בהיה במסך ותהיה איך קרה שאיש לא שם לב שכלל השחקנים נראים כחיילים בתחפושת גרועה ושהארט בסרט מגוחך עד מביך. לא ברור מי הסכים לממן את כל זה אך אין ספק שמזלו של קלוני שיש לו חברים טובים בהוליווד, שמוכנים להצטרף אליו, חלקם כשהם מותירים רמז לעובדה שהם שחקנים טובים (בעיקר בלנשט וז'אן דוז'ארדין, "הארטיסט" המגלם אומן צרפתי וכנראה לא עודכן שרוב הקאסט בא בשביל הצחוקים ולא למען האמינות), אך רובם ממש לא. כאמור, בזבוז זמן מוחלט.

 פורסם באתר אידיבי cc-by-sa   

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: ציידי האוצרות - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: ציידי האוצרות - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top