728x90 AdSpace

3096 ימים - ביקורת

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013


מאת אופיר אייל

ב-1998, בהיותה בדרך לבית הספר, נחטפה נטאשה קמפוש, ילדה אוסטרית בת 10, על ידי וולפגנג פריקלופיל. קמפוש הוחזקה על ידי פריקלופיל במשך 8 שנים, אז הצליחה להימלט. פרטי החטיפה המזעזעת התבררו בהמשך כאשר נמצא המרתף האטום שבו הוחזקה וכן בעזרת ביוגרפיה שכתבה קמפוש. כעת תחת השם "3096 ימים", כמספר הימים בו הוחזקה קמפוש בשבי, מובא סיפור החטיפה אל המסך הגדול. הסרט אינו מציע משחק מעולה וככלל הוא אינו מוצר קולנועי משובח אך לטובתו ניתן לומר שהוא מצליח להעביר את החוויה הקיצונית והקשה בה הייתה נתונה קמפוש.

לצד הבינוניות הקולנועית והעובדה שהצפייה בסרט אינה קלה כלל, יש עוד כמה פרטים שמקשים להמליץ עליו. לדוגמא, אין בסרט אלמנטים של גבורה או התפתחות אישיותית שניתן להזדהות עמם או לשאוף אליהם. האם הדבר נובע רק מעצם הסיפור עצמו? מחד, הרי אין טיפת מקום לביקורת על קמפוש על כך שלא הייתה חזקה יותר או בעלת תעוזה. העובדה כי שרדה 8 שנים תחת טרור אישיותי ופיסי היא כזו שאין אלא לכאוב לצידה ולהתפעל ממנה. ללא ספק מדובר באישה מרשימה וחזקה מכל הבחינות. בנוסף, סיטואציה של ילדה בת 10 שבמשך 8 שנות התבגרות והתפתחות, הישרדותה – הפיסית והמנטלית – היתה תלויה במטורף, היא כזו שלמצער מכתיבה מרחב מנטלי מעוות ומוגבל ובהתאם ניתן לצפות שההתרחשות על המסך תהיה מוגבלת גם כן.

עם זאת, נראה שבסרט עצמו – במשחק, בתסריט, בבימוי – יש מוגבלות שמקשה למצוא נקודות אור שהצופה יכול להיאחז בהן. זו עוצמת הסיפור הקשה שעושה את העבודה ולא העיבוד הקולנועי ולכן גם אם הצופה כמהה שקמפוש תימלט ותינצל, סופר את הימים ומתענה מחישוב מהיר בראש המגלה שהזוועה טרם קרובה לסיום, את המעורבות הרגשית ניתן לשייך הרבה יותר לסיפור הביוגרפי העוצמתי ובמידה פחותה משמעותית למדיום הקולנועי המציג אותו.

"3096 ימים".
"3096 ימים"

הדרמה צולמה בגרמניה והיא דוברת אנגלית, אולי לשם יכולת הפצה רחבה יותר, אך זה יוצר נקודת פתיחה מתנצלת של הסרט ומפחית מהאמינות. כמו כן, הסרט נופל בפח המוכר מדרמות טלוויזיה זולות ומציג דמויות שאמנם דוברות אנגלית אך לחלקן מבטא זר שאולי מנסה לשמר זיקה לסיפור המקורי אך הזיקה הזו מגוחכת וחלקית ביותר. בנוסף חלק מהסצינות, כמו זו בה החוטף מציג בפני אמו בר חדש שבנה בבית, נראות כאילו נלקחו מהטלנובלה הזולה ביותר. השחקן המגלם את פריקלופיל, ת'ור לינדהארט ("מלאכים ושדים", "עד קצה העולם"), משתלב טוב מדי בפן המעושה של הסרט עם משחק שפעמים רבות הוא מוגזם ומכני. לינדהארט ניצל רק בזכות העובדה שהוא מגלם אדם מטורף ולכן הצופה מקבל את האפשרות, שהיא בהחלט סבירה, שכך אדם כזה מתנהג.

לצד פריקופיל מככבת אנטוניה קמפבל-היו ("אלברט נובס"), המגלמת את קמפוש. קמפבל היו מציגה דמות שרוב הזמן היא די ניטרלית באיכותה אך בכל זאת היא עוברת לא רע בזכות מס' פעמים בהם מוצגת קמפוש כבעלת רגש ברור יותר אל מול החוטף או כחולמת על בריחה. קמפבל בסרט רזה באופן קיצוני ועצוב לדעת שההקפדה על המראה השדוף נובעת מכך שעם בריחתה מהשבי, קמפוש עצמה התגלתה כשמשקלה זהה לזה שהיה כאשר נחטפה 8 שנים קודם לכן. הצוות בעת הצילומים היה מודאג מהרזון הקיצוני שקמפבל הגיעה אליו אך זו מצדה טענה כי הוא רוצה לעבור את מקסימום הסבל האפשרי כדי להתחבר למה שעברה קמפוש עצמה. גם אתר צילום הסרט נבנה כך שידמה בצורה הריאליסטית ביותר את תנאי הכליאה הקשים בהם הייתה קמפוש, עובדה שוודאי תורמת לתחושת הצפיה הקשה. אחד הפרטים שנחסכו מהצופה היא העובדה שהחוטף היה מכה את קמפוש כ-200 פעם בשבוע, פרט שלא מודגש באותה מידה בסרט וגם בלעדיו המציאות היומיומית של החטופה נראית קשה ביותר.

"3096 ימים".
"3096 ימים"

בסופו של דבר, מבחינה קולנועית אין בסרט עבודה רגשית מורכבת שמותירה בצופה לקח או תובנה משמעותית, ולכן חווית הצפיה בעיקר מותירה תחושות עצובות וקשות סתומות. בנוסף לזה, מאחר לא מדובר בסרט המתאר אירועים הומניטריים שהחשיפה אליהם חשובה למען יראו וייראו או למען עידוד הצופים לפעולה ערכית כלשהי, קשה להמליץ עליו לצפייה או לדרג אותו. אם העובדות מעניינות, אפשרי לצפיה אך יש לקחת בחשבון שמועקה חסרת השראה נותרת בסופו.

 פורסם באתר אידיבי תחת רישיון cc-by-sa


רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: 3096 ימים - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: 3096 ימים - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top