מאת: רותם יפעת
יש המשווים בין "יצורים ליליים", סרטו החדש של טום פורד, ל"מולהלנד דרייב", סרטו של דיויד לינץ' מתחילת שנות האלפיים. אחת הסיבות היא סצנת הפתיחה של שני הסרטים: מין מופע ריקוד משונה. אני דווקא מצאתי את הדמיון בגלל קטע מבהיל שמופיע יש מאין ואינו דומה לשאר הדברים המתרחשים בסרט (סצנת הדיינר ב"מולהלנד דרייב"). אבל הדמיון בניהם מתקיים במשהו יותר עמוק מסצנות בודדות.
בשניהם יש ניסיון להבין דמויות נשיות תוך שימוש בטכניקות נרטיביות וירטואוזיות: אצל לינץ' זה היה באמצעות מבנה עלילתי כמו חלום. אצל פורד זה על ידי סיפור בתוך סיפור. בעיני שניהם כושלים בשימוש בכלים אלו, והתוצאה היא מאולצת ומלאכותית. הם יוצרים עולם עמוס דימויים מהפנטים אבל אלו דימויים ללא תכלית. בשני הסרטים היה רגע בו הבנתי שאני רואה מעטפה חלולה: אצל לינץ' זה היה לקראת סוף הסרט, כששני הזקנים מופיעים כדמויות מיניאטוריות (דבר שגרם לי לפרצי צחוק אדירים בזמנו). אצל פורד זה מגיע יחסית בחלק מוקדם של הסרט, והדבר הפך את הצפייה למעיקה. ההרגשה היא שאני צופה בסרט שצועק לי בפנים תוך כדי התעללות בדמויות שלו וכל זה בשביל מטרה מאד פשטנית.
זהו סרטו השני של פורד, שעדיין ידוע יותר כמעצב אופנה מאשר במאי. אין ספק שפורד מבין בעיצוב והדבר ניכר בכל סצנה וסצנה. פורד שגם כתב את התסריט (עיבוד לספר "טוני וסוזן" של אוסטין רייט) מצליח לשלב היטב את הסיפור בתוך סיפור ויודע לבנות מתח ואימה בצורה שלא ראיתי הרבה זמן. הבעיה היא שהכול מרגיש לריק. קצת כמו תצוגת אופנה: הדמויות הולכות עם העלילה עליהן, מציגות אותה ותו לא. התחכום הוא קישוט ולא משהו מהותי ביצירה עצמה.
גיבורת סיפור המסגרת היא סוזן (איימי אדמס), בעלת גלריה לאמנות שמנסה לשקם את יחסיה עם בעלה (ארמי האמר). בעלה לשעבר אדוארד (ג'ייק ג'ילינהול) עימו היא לא דיברה שנים, שולח לה את כתב היד של הספר אותו הוא עתיד לפרסם "יצורים ליליים" (שהיה הכיוני שלו עבורה) – ספר אותו הוא מקדיש לה. סוזן שוקעת בתוך הספר שמספר את סיפורו של משפחה: טוני (גם כן ג'ילינהול), אשתו לאורה (איילה פישר, שדומה מאד לאיימי אדמס) ובתם אינדיה. בזמן נסיעה לילית בטקסס הם מסתבכים עם חבורה של צעירים בהנהגתו של ריי (אהרון טיילור-ג'ונסון). החבורה חוטפת את הנשים, אונסת ורוצחת אותם. טוני מצליח לברוח ומפתח קשרי ידידות עם שוטר מקומי (מייקל שאנון) שאמון על החקירה.
במהלך הקריאה סוזן נזכרת במערכת היחסים שלה עם אדוארד: מה שהתחיל כרומן קולג' חביב נגמר רע בגלל אידיאלים שונים: הוא היה רומנטיקן שרצה לכתוב ולעבוד בחנות ספרים והיא חשבה באופן פרקטי יותר. איכותו של הספר בשילוב עם מערכת היחסים הרעועה שלה עם בעלה גורמים לה לחשוב על חייה ועל יחסיה עם אדוארד.
למרות שלא מדדתי זמנים, הייתי אומר שהסרט מחולק לשליש בעולם "האמיתי" ושני שליש לספר. או לפחות כך הרגיש לי. זה בעייתי אף יותר כשהמטאפורה שהספר אמור להעביר מאד גלויה וברורה. גם מבחינה רעיונית וגם ויזואלית. העמדות שאנו רואים בסיפור אותה סוזן קוראת מופיעים כמה סצנות לאחר מכן בחייה. זה נעשה באופן בוטה שמנסה לצעוק לנו: "שימו לב! מה שקורה בספר עובר גם על הדמויות". בסופו של דבר הסיפור של סוזן אינו מעניין מספיק, וזה כי אנחנו מקבלים מעט מאד ממנה ואמורים להסיק עליה דרך הספר אותו היא קוראת. היא דמות שעוברת שינוי, אבל כשהסיפור הפנימי יותר מעניין, זה פוגע בהתייחסות אליה. לכך לא תורם העובדה שההקבלה בין השניים גסה כל כך. הוא מנסה להיות מרומז אבל הוא מאד ישיר.
מה שמציל את הסרט ונותן לו מעט משקל הוא צוות השחקנים שלו, שכולם ללא יוצא מן הכלל מספקים הופעות מצוינות. איימי אדמס מספקת הופעה נוגעת ללב, מינורית מאד – אבל עדיין מעבירה הרבה. כולי תקווה שההופעה שלה כאן וב"המפגש" לא ייפגעו בסיכוי שלה לאוסקר (מי יודע, אולי בסוף תזכה על "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" בכלל). ג'ילנהול מגלם היטב את דמות האב המיוסר ובמקביל מייצר דמות שונה לחלוטין עם דמות הסופר (אם כי זו עדיין לא ההופעה הכי טובה שלו, אפילו לא בסרט על יצורי לילה). מייקל שאנון מרגיש קצת סכמטי ולא מוסיף משהו מיוחד לתפקיד שהוא קיבל, אבל הכימיה שלו עם ג'ילינהול עובדת היטב. מי שעושה קפיצת מדרגה מבחינת משחק הוא טיילור-ג'ונסון בהופעה שיכולה למצב אותו מחדש: מנער שמשחק תפקידים קלילים לגבר שיכול להחזיק תפקידים משמעותיים (גם אם הם קטנים).
עד כה הסרט לא היה הצלחה קופתית אדירה בחו"ל, גם לא ביחס לסרט עצמאי שאינו מבוסס על קומיקס או הרחבה של עולם קולנועי קודם. גם בין המבקרים, הוא זכה לביקורות מעורבות. יהיה מעניין כמה מועמדויות הוא יקבל לאוסקר, שכן אין ספק שבחלק מהאלמנטים הוא מצטיין. למרות התסכול שלי מהסרט, אני עדיין מצפה לסרטו הבא של פורד, בתקווה שהפעם השלם יהיה לפחות כמו סך חלקיו.
פורסם באתר אידיבי CC
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: