החיים שלו תותים: חנן בן ארי בראיון

יום ראשון, 6 במרץ 2016

חנן בן ארי (28) אבא ל- 3, יהודי שומר מסורת ויוצר מוזיקת גרוב וסול והיפ הופ. למרות כל זאת הוא בטוח שהכל התחיל לו מאוחר מדי ויש לו מה להגיד על הצבא, דת, תרבות הריאליטי ומוזיקה ישראלית. רגע לפני סדרת הופעות השקה לאלבום הבכורה שלו "איזון", אתר "כרטיסים ברשת" תפס אותו לשיחה.

מאת: מורן נגר
  

"אני חולם להיות גשר" אומר לי חנן בן ארי כשאני מבקשת ממנו שיתאר לי את הפנטזיה שלו. "אני חושב שעם המוזיקה שלי אני כבר עושה את זה. התרבות הישראלית והציבור הישראלי כבר בשלים לקבל לשמוע וליהנות ממפגשים אמתיים עם דעות וסגנונות מוזיקליים שונים. אני רוצה להיות גשר אמיתי שעושה את החיבור המוזיקלי בין כל השונים בחברה בלי לפחד ובלי להיות רק נעים באוזן".

עולם של מוזיקאי דתי בפלייליסט הישראלי הוא מורכב מאוד למרות זאת תעשיית המוזיקה מחבקת אותו וההשמעות בתחנות הרדיו וביוטיוב מדברות בפני עצמן. עדיין יש הרמת גבה מידי פעם כשרואים אמן מוזיקת סול עם כיפה על הראש אבל ההרגשה של בן ארי היא לגמרי אחרת. מבחינתו ההתערבבות של התרבויות בתוך הארץ כבר לגמרי מטושטש.

"אני זוכה להגיע לקשת מאוד רחבה שזה מרגש ונדיר. מקהל חרדי עם כיפות שחורות, שזה קהל שאני לא מכיר וזאת לא התרבות שאני גדלתי לתוכה, עד קהל שנקינאי שגם שם לא גדלתי.  מבחינתי זה מדהים ואני שמח שכולם יכולים ליהנות מהמוזיקה שלי. אמנם התחלתי בגיל יחסית מאוחר אבל אני מרגיש עכשיו הרבה יותר מוכן. מאז שהתחלתי הכל קרה נורא מהר. הסינגל הראשון "ממך עד אלי" נכנס מאוד מהר לגלג"צ ומשם זה קיבל תנופה מאוד גדולה גם ברשתות החברתיות. זה באמת חלום".

מה שמעת כילד בבית?

"בקושי שמענו רדיו בבית וגם לא שמענו הרבה דיסקים או גדלנו על ביטלס. גם לא הלכנו להופעות. מצד שני הבית שגדלתי בו הוא מאוד מוזיקלי. אבא שלי הוא פייתן ובערב שבת היינו שרים 3 שעות. אבא שלי נתן לי במה מגיל 6 בבית הכנסת".


  
אז ההופעות שהלכת אליהן היו בעצם בבית הכנסת?

"אפשר לומר שההופעות הכי גדולות וחשובות שהיו לי היו בבית הכנסת, לראות את אבא שלי. אני חושב שעד היום ההופעות שלי הן סוג של תפילה, ככה אני מרגיש שאני על הבמה. זה יכול להיות מוזיקה שחורה, היפ הופ או סול ועדיין זאת בשבילי תפילה".

מהו מבחינתך מדד להצלחה?

"הופעות לדעתי הן מבחן התוצאה, שם קורה הדבר האמיתי. אהוד בנאי אמר פעם שאלבום חדש זה תירוץ טוב לצאת למסע הופעות ומבחינתי זה בהחלט אחלה תירוץ, הכל מתנקז לבמה. ההצלחה גם תימדד באיזו תחושה אני חוזר הביתה לאשתי והילדים שלי. אתה יכול מאוד להצליח מבחינה עסקית- יש לך הופעות וראיונות והכרה ומוניטין אבל בתוך הבית אתה רקוב, עצוב, כועס, מתוח, מקנא וזאת לא הצלחה בעיני".

ומה עם הצלחה פיננסית? לא הרבה מוזיקאים בארץ מצליחים להתפרנס מהיצירות שלהם

ברוך השם היום המצב טוב אבל היו ימים שהיינו מרוויחים ביחד 4000 שקלים בחודש ובכל זאת היינו מאושרים ונטולי דאגות. גם היום כשאנחנו מרווחים סבבה לגמרי עדיין אין לנו בית ולא התחלנו לשלם משכנתה ויש לנו דאגות אבל אנחנו מאושרים. ההצלחה המקצועית והסיפוק לצערי לא תמיד משקפת את החשבון בבנק".

ולא הפחיד אותך לצאת לדרך כזאת כשאתה אבא לשלושה ילדים?

אני מרגיש שאם לא הייתי אבא לא הייתי היום איפה שאני נמצא בקריירה. לא היה יוצא האלבום. אני מניח שהייתי מבזבז את הזמן בהתלבטויות אינסופיות. המחויבות למשפחה מפקסת אותי ונותנת לי בסיס יציב לחזור אליו ולצאת ממנו. יש לי מסגרת לצייר בה. כשאין מסגרת והכל מותר אז אתה עלול לא למצוא את עצמך".

ועדיין, אני מניחה שיש הרבה ויתורים

"אני יודע שיש הרבה מוזיקאים שמחכים עם שלב החתונה והילדים בגלל שהם עדיין לא הוציאו את האלבום שלהם. אני מרגיש שהמשפחה נותנת לי איזון וכלים ליצור את האלבום. אי אפשר לברוח מזה שאני משלם מחיר מסוים על זה שאני פחות בבית בגלל הקריירה  ומנגד עבודות שאני לא אקח בגלל המשפחה אבל בשני המקומות אני מרגיש שיש יתרונות. זה הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות אחרת אני ארגיש מתוסכל וגם המשפחה שלי תהיה פחות מאושרת. הילדים מגישים 'וויב' וירגישו מרירות אם תהיה כזאת".

כבר מזהים אותך ברחוב?

"עדיין לא, הציבור הדתי קצת יותר כי אין להם הרבה "סלבס". אני שמח שזה ככה ומבחינתי להישאר אנונימי. לא מזמן עברתי ברחוב ושמעתי שמישהו שר לעצמו את "אמא אם הייתי", ובכלל לא שם לב שעברתי לידו. זה היה רגע מקסים. הייתי מבסוט, אמרתי לקדוש ברוך הוא 'אם זה הדיל שאנשים יכירו את המוזיקה שלי ולא יידעו איך אני נראה, אז שרק ימשיך ככה' כי אני לא העניין, השירים הם העניין. לפעמים אנשים מתעניינים יותר ביוצר מאשר בשירים ואני בסדר עם זה אבל זה פחות מגניב שכולם יזהו אותי ברחוב. אני לא ביישן אבל אני לא רוצה להפוך לסוג של אייקון שאנשים לא מדברים איתך אלא עם הסלב. באחת ההופעות האחרונות שלנו נכנס נער מאחורי הקלעים ושאל אותי 'מי זה חנן בן ארי' אז הצבעתי על אחד הנגנים והוא רץ להצטלם איתו סלפי. הוא רצה את הדמות. זאת התרבות שבה אנחנו חיים".

אנחנו ממשיכים לדבר ועולה הנושא של תכניות הריאלטי לשירה. אודישנים בלתי פוסקים שמציפים את המסך, בוחרים כך צעירים לייצג את המדינה באירוויזיון וככל שהשנים חולפות, החיפוש אחרי הזמרים שמחוץ למסגרת הולך ונהיה יותר אגרסיבי. בעיניו זוהי דרך לגיטימית בדרך להכרה מקצועית אבל לדבריו  הוא לא היה הולך לתכנית כזאת.

"אני לא אוהב להיות כלי בתוך מערכת שאני אחד מבין עשרים ויש במאי ותסריטאי שהוא מניע את התכנית ואני צריך ללכת לפי הכללים שהוא מכתיב, לשיר את השירים שהוא יבחר לי, שהוא יבחר לי את התדמית, להיכנס לתוך המשבצת שהוא ביים וכתב כי זה משלים את הפאזל של הליהוקים שלו. אני מעדיף לעשות את זה "אולד סקול" בצורה עצמאית". 

גם את הדיסק שלך הוצאת בצורה עצמאית

"נכון, את האלבום בחרתי להוציא עם גיוס המונים בהדסטארט ולא עם חברת תקליטים שתגיד לי מה איך לעשות, היא אמנם תשקיע כסך אבל תהיה אד הבעלים של היצירה שלי. הוצאתי סינגל "ממך עד אלי" והתחלתי במימון המונים. תוך חודשיים וחצי הצלחתי לגייס את הכסף להוצאת האלבום".

הופתעת?

"הופתעתי מממדי הכניסה. 1503 אנשים שמימנו את האלבום שזה שיא ישראלי וזה לא לייק ולא שר. חלק מהאנשים שהוציאו המון כסף אני בכלל לא מכיר וחלק שאני מכיר ואני יודע שמבחינה כלכלית לא קל להם אבל בכל זאת תמכו במימון האלבום. אתה רואה את הרשימות של התומכים ואתה לא מאמין, אתה לא מאמין שאנשים אומרים לך "אנחנו איתך". זאת הייתה חוויה מדהימה".

לפני שנה אמרת שאתה רואה את עצמך עוד 5 שנים ממלא את קיסריה, אתה באמת מרגיש בדרך לשם?

"אני רוצה להאמין שכן. מבחינתי קיסריה היא משל. אני רוצה להאמין שיהיו 5000 אנשים שישלמו לפחות 200 ש"ח לכרטיס. להיות במקום הזה במוזיקה הישראלית שאני יוכל לעשות את זה. בכלל, למלא הופעה בכל מקום שהוא דורשת עבודת שטח מאוד גדולה. ב- 3 שנים האחרונות הופעתי בתוך מגזר דתי לאומי ולאט לאט זה התחיל לפרוץ החוצה משם זה המשיך לאינדי נגב וככה אתה "צובר" את הקהל שלך, מלמטה. יש גם קהל שמגיע מהשמעות ביוטיוב, אבל אין דבר יותר חזק מאנשים שהיו בהופעות ומפיצים את זה הלאה".

זה לא סגנון חשיפה שהולך ומתפוגג?

"יש כמה אמנים בארץ שכל קהל המעריצים שלהם נוצר ככה כמו נצי' נאצ', טונה איזי שהגיע לפלייליסט של גלגל"צ אחרי שנים שהוא חורש את השטח. זה קורה. יש יותר ויותר אמנים שלא מגיעים מריאליטי ואני גאה להיות חלק מהאמנים שעושים את הדרך הארוכה הזאת בלי קיצורי דרך".


   
בן ארי מרגיש מאוד אהוב ומחובר בתעשיית המוזיקה הישראלית. הוא יוצר שיתופי פעולה עם יוצרים שונים כמו החיבור עם עברי לידר באלבום החדש.

"היה מרגש לעבוד איתו, הוא אחד ממספרי הסיפורים הכי גדולים פה במובן שהוא לא צריך הרבה כדי לרגש אותך. יש בו משהו שכובש. הרבה שנים שרתי את השיר הזה לבד וכשאני שומע עכשיו את השיר בעיבוד החדש עם עברי אני מוצא את עצמי מקשיב יותר טוב לסיפור והשיר מקבל פנים חדשות."

איך זה לעשות שיתוף פעולה עם מישהו בסגנון מוזיקאלי כל כך שונה משלך?

"זה היה מקסים, כל מי ששומע את השיר אומר לי שהוא אף פעם לא שמע את עברי ככה. אני מרגיש שגם ממני וגם ממנו יצא משהו חדש. מכל השירים שבאלבום בשיר הזה שומעים אותי אחרת, בדר"כ השירים שלי הם יותר גדולים ומשוחררים והמפגש איתו הוציא ממני משהו יותר מדויק".

ודואט עם אמן הומוסקסואל זה לא משהו שמפריע לך?

"לא, ההלכה מאפשרת את זה. כשאתה שומע את השיר ברדיו, אתה קודם כל מקשיב לשיר ורק אח"כ אתה יודע מי שר ומה הסיפור האישי שלו. למעשה, המוזיקה כבר ניצחה. בשיר הנושא של האלבום "איזון" אני שואל האם אפשר להיות קדוש ולהישאר נורמלי? להיות חופשי בלי לעשות כל מה שבא לי? אני חושב שכן ואף פעם לא הרגשתי שהדת חוסמת אותי".

ואם כבר מדברים על שונות ויציאה ממסגרות, בן ארי מספר ששירת בשירות הסדר ועושה מילואים אך עדיין זאת הייתה התמודדות מורכבת ולא פשוטה עבורו. 

איך הייתה התמודדות שלך עם השירות הצבאי?

"אני זוכר שאמרתי למפקדים שלי שאני מבין אותם. הם צריכים להחזיק פלוגה של מאה אנשים ברמות נפשיות ואינטלקטואליות שונות ובשביל זה חייבים לרדת למכנה המשותף הכי נמוך שהוא מאוד ילדותי ולהיות מאוד נוקשים. ככה הצבא עובד, וכנראה שזאת הדרך הנכונה אבל לי אישית זה היה קשה כי אני רגיל לעשות דברים אחרי שאני מבין אותם ושמתייחסים אלי כאל אינדיבידואל וכאל שווה. עכשיו כשאני עושה מילואים בתפקיד קרבי ושם אני מרגיש מדהים כי המפקדים והמשרתים כולם יחד. מתייחסים אליך בחברות, יש אמון ולא מתייחסים אליך כמו ילד. מצד שני השירות בצבאי הוא גם חוויה מבגרת ואני מאוד שמח שעשיתי צבא. במציאות הישראלית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו רק צבא של מתנדבים ויחד עם זאת הצבא לומד לשחרר ממנו את אלו שלא מתאימים לו כי במקרים כאלו שני הצדדים מפסידים". 

בסוף השיחה אני מבקשת ממנו לתאר לי סדר יום טיפוסי שלו

"אני קם לתפילה בבוקר, מביא את הילדים לגן, הולך לחזרות, בלילה להופעה חוזר ב-1:00 בלילה מהופעה חושב כמה מעולה הייתי אבל אז בבוקר הילדים שלי קופצים עלי ואני חוזר לשגרת חיים האמיתית. זה מאזן אותי ומכניס אותי לפרופורציות. בכלל, כשאני מגיע עם הקלידים למסיבת ט"ו בשבט בגן לנגן לילדים, אני הכי נהנה שם. זה מזכיר לי למה אני עושה מוזיקה".

חנן בן ארי יקיים הופעות ההשקה ב- 9, 10 ו-12 למרץ בזאפה ת"א, ירושלים והרצליה.

צילום: דובי ריין

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: החיים שלו תותים: חנן בן ארי בראיון Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: החיים שלו תותים: חנן בן ארי בראיון Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top