מלכודת העכברים הוא מחזה בלשי פרי עטה של מלכת ספרי המסתורין אגאטה כריסטי והוא מוצג בלונדון ברציפות כ-64 שנים. ההצגה הועלתה לראשונה בישראל לפני 7 שנים בתיאטרון הספרייה ברמת גן , מיסודו של בית צבי ועתה היא עולה שוב בבית צבי , שזורה בניחוח אנגלי ענוג. זו הצגה מיושנת שחובבי כריסטי ישמחו לצפות בה וכמו תמיד אצלה, הסוף הוא הפתעה מוחלטת. זהו מחזה בלשי קליל ומהנה.
לאגאטה כריסטי היו וישנים מעריצים רבים וידועים חובבי הסגנון הזה שאוספים בקפדנות את כל ספריה ובקיאים בכל עלילות הרצח והתעלומות המסועפות שבהן התמחתה כריסטי. לזכותה ייאמר שהספרים שלה אינם ספרי מתח רגילים, אלא מהווים רומנים השזורים אהבות ועלילות סוערות ובהן מתרוצצים גיבוריה , רובם ככולם תושבי עיירות קטנות בבריטניה שאת פיצוח התעלומה מתכבדים לפתור בשנינות רבה הבלש המפורסם הרקול פוארו או הקשישה החביבה גברת מארפל.
מלכודת העכברים מבוסס על אירוע אמיתי שבו מצא את מותו נער מאומץ בשנת 1945. האחראים למותו היו כנראה בני המשפחה המאמצת שהתעללו בו. כריסטי כתבה תסכית רדיו שנתיים מאוחר יותר על סמך הרעיון היסודי של האירוע, דבר די חריג, כיון שהיא נהגה לכתוב ספרים עלילתיים מלאים ומתי מספר אסופות סיפורים קצרים. ברבות השנים נהגה גם לכתוב מחזה שהוקדש למלכה או למלך, שאהבו מאוד אותה ואת הסגנון.
"שלושה עכברים עיוורים" - זה היה שמו המקורי של המחזה והוא לקוח משיר ילדים עממי. מספר שנים מאוחר יותר כתבה כריסטי סיפור קצר (יחסית) והמחיזה אותו בשם מלכודת עכברים, במחווה למלך גורג', והוא הוצג בבימות לונדון החל מ-1952.
המחזה זכה להצלחה סוחפת וממש דמיונית, שכן הוא מועלה עד עצם היום הזה בלונדון, לאחרונה בתיאטרון סנט מרטין. דורות של שחקנים לוהקו בהצגה ובין היתר זכור במיוחד סר ריצ'ארד אטנבורו. כריסטי נמנעה לפרסם את הסיפור עצמו או את המחזה בכתובים והתנתה את פרסומו בבריטניה רק אחרי שההצגה תרד סופית מהבמה. אולם ההצגה סירבה לרדת וכריסטי כבר הלכה לעולמה ומה שאירע הוא שהסיפור פורסם תחילה בארצות הברית ואחר כך במקומות נוספים ואפילו נכלל באחד מקבצי הסיפורים שלה בעברית בהוצאת מזרחי המיתולוגית, שהוציאה בשעתו את רוב ספריה.
ההצגה מספרת על זוג צעיר הפותח בית הארחה קטן ואליו מגיעים אורחים , חלקם הזויים או משונים, בעוד השלג נערם בחוץ וסוגר על המלון המבודד. המשטרה מודיעה בטלפון לבעלת המלון כי היא משגרת בלש כדי לבדוק קשר בין רצח שבוצע בלונדון לבין אורחי המלון ולאחר מכן השיחה מתנתקת ולא ניתן לקיים עוד קשר עם העולם החיצון. חוקר המשטרה אכן מצליח להגיע למלון ומזהיר כי יתכן שהרוצח המסתורי הוא אחד האורחים. כולם מהווים חשודים פוטנציאליים, לרבות הבעלים עצמו. המערכה הראשונה מסתיימת כאשר אחת האורחות, טיפוס מעצבן במיוחד, נרצחת בסלון הבריטי המסוגנן ולמען האמת אם לא היו רוצחים אותה בשלב זה, ייתכן שאחד הצופים היה עולה לבמה ומבצע בה את זממו, כדי לגאול אותנו מגחמותיה ומצעקנותה.
העלילה מתפתחת עד לסוף המפתיע והמורכב שלמען ההגינות לא ראוי לרמוז עליו או להוסיף, כדי לא לפגום בהנאת הצופים. כיון שזהו מחזה שיש להניח שאלפים קראו אותו בישראל ואולי מאות צפו בו בלונדון , יש טעם לצפות בו שוב ולו בזכות האווירה האנגלית וניחוח המסורת הבריטית המרחפת באולם.הבמאי מיטקו בוזקוב להטט עם השחקנים המוכשרים ורקח הצגה מותחת ומעניינת. ברקע נשמעו שירים תקופתיים ובראשם השיר העממי על שלושת העכברים וגם הלהיט מהמחזמר ANYTHING GOES.
שי לוי הוא בעל המלון ג'יילס רלסטון. שי מגלם את התפקיד באורח מעולה. לצידו משחקת את דמות אשתו,מולי, אליה בר הכישרונית שמגישה משחק מוקפד ומשובח. חשבתי לתומי איך הייתה נשמעת צווחתה בפעם השנייה לאחר גילוי הגופה אם היה מגיח לעברה מקק אדיר שטייל לו על הבמה, אך לבסוף עט על אחד הצופים בקהל. גברת בויל הייתה יעל ארביב ששיחקה בהצלחה רבה את הדמות הנוירוטית והמעצבנת שיש לה ביקורת על כל דבר. אולי אם היא הייתה פחות רוגנת או לא מדברת כל העת בקול רם וצורמני היה הרוצח בוחר לרצוח מישהי אחרת בתור התחלה.
רשף ספר הכישרוני ככריסטופר רן הגיש משחק משובח ומקצועי . יניב בספורד גילם את רב סרן מטקלף באורח מעולה ובניחוח בריטי מושלם. ענת שרון גילמה את העלמה קייסוול באורח מוקפד, נעים ומצוין. דותן עמרני הגיש משחק נפלא, של מר פאראביצ'ני, איש הזוי ומאופר , לבוש בגדים הזויים . הוא דיבר במבטא איטלקי כבד ומשחקו היה טוב מאוד. גיל כהן כסמל טרוטר התרוצץ על הבמה בשצף קצף בניסיון לפתור את התעלומה ומשחקו היה מצוין.
הנוסח העברי של אלי ביז'אווי הוא עכשווי ומוצלח. רוני וילוז'ני עיצבה את התפאורה האנגלית עם המסך השקוף וערימות השלג בחצר. רוני עיצבה גם את התלבושות המסוגננות ובראשן של דותן. נדב ברנע עיצב את התאורה הראויה. אפי שושני עיצב את המוזיקה האנגלית הנוסטלגית. מיטקו בוזקוב ביים הצגה בידורית וקולחת. השחקנים כולם מגישים משחק משובח – מהול בקטעים דרמטיים ובקטעים קומיים , בוחשים את ספל התה האנגלי עד לפתרון המפתיע של התעלומה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – יוסי צבקר
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: