מאת יונתן דורון
"מלון גרנד בודפשט" הוא סרט מתוק, מילה שאני לא מרבה להשתמש בה כדי לתאר סרט. הוא מעשה מרקחת עטוף בוורדרדות, קליל, קצבי, משעשע, מעשה ידיו המיומנות והייחודיות של הבמאי-תסריטאי וס אנדרסון ("ממלכת אור הירח" החביב, "משפחת טננבאום" האיום). זהו, כנראה, הסרט המסוגנן ביותר שתראו השנה.
אין הרבה במאים פעילים שלכל הסרטים שלהם יש מראה וסגנון ייחודים. וס אנדרסון הוא אחד מאלו שניתן לזהות סרט שלו בפריים אחד. "מלון גרנד בודפשט" הוא שילוב מדהים של כל האלמנטים האנדרסוניים בסגנון ובמראה. התפאורות יפהפיות, הצילום מתוכנן לעילא ובהקפדה (כל תזוזה, כל זווית) מבלי שירגיש נוקשה בזכות שילוב נכון של תנועות וזומים ושימוש בחללים.
אנדרסון אוהב צוות שחקנים גדול ומרבה להשתמש באותם שחקנים בסרטיו. לראשונה בסרט של אנדרסון מופיע רייף פיינס בתפקיד הראשי. הוא שב ומוכיח שאין סוגה (ז'אנר) שהוא לא יכול לה. הוא מצליח להלך על הקו הדק של הומור ודרמה מבלי לצאת מגוחך, מבלי להיות מופרך. רייף נע ונד בין שחקנים קבועים בסרטיו של אנדרסון וסוללת שחקנים מפורסמים נוספים, ביניהם אוון וילסון, ג'ייסון שוורצמן, טילדה סווינטון תחת מעטה איפור כבד, וילאם דאפו, אף. אברהם מורי, ג'ף גולדבלום, ביל מורי בתפקיד קטנטן, אדריאן ברודי ועוד. את התפקיד הראשי לצד פיינס תופס טוני רבולורי (בסרטו השני) שעושה עבודה טובה רוב הזמן אך מפספס ברגעים שאמורים להיות מצחיקים.
העלילה הקלושה ולצערי הרב הלא ממש חשובה עוסקת ברב משרתים של מלון שמטפל היטב בלקוחותיו, בעיקר הנשים, ועוזרו הצעיר. "לצערי הרב" כי צופים בעניין בסרט אך לא כי מעניין לדעת מה יקרה מבחינה עלילתית (עם סיפור בתוך סיפור [בתוך סיפור], בלי שום סיבה אמיתית) ואני חושב שיחד עם עלילה יותר מסקרנת יכול אנדרסון להוציא מתחת לידיו סרט שיהיה עדיין קליל וגם מצוין. החצי הראשון של הסרט סוחף וכובש, וללא בסיס עלילתי איתן ההמשך עדיין חביב אך לא מעבר לכך.
בעוד שברוב הסרטים של האחים כהן שלא מבוססים על עבודה קודמת ("ארץ קשוחה", "אומץ אמיתי", למשל) הדמויות הן העיקר והעלילה פחות חשובה להם, אצל אנדרסון המעשייה היא מה שחשוב; הדמויות אינן עמוקות מאוד (אך בו בזמן אינן שטחיות). ובמקרה של "מלון גרנד בודפשט" במיוחד נדמה שמדובר בדמויות אנימציה. לכן לא מפתיע שהסרט של אנדרסון שהכי אהבתי היה "מר שועל המהולל" (שגם מבוסס על ספר), ועוד יותר לא מפתיע שגיליתי עכשיו אחרי שכתבתי את הביקורת הזאת שאנדרסון הכין גרסה מצוירת של כל הסרט לקראת הצילומים.
המלונות, החדרים, החללים, המעקים, המעליות – כולם מהממים, ואני מקווה שבסוף השנה יזכרו את אדם סטוקהאוסן, המעצב האמנותי, כשיגיע הזמן לחלק את הפרסים. הוא היה מועמד לאוסקר על "12 שנים של עבדות" ועבד עם אנדרסון גם על סרטו הקודם, "ממלכת אור הירח". בסרט ההוא גם הצטיין אלכסנדר דספלה שגם פה מספק מוסיקה מגוונת ונפלאה.
פורסם באתר אידיבי cc-by-sa
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: