חיות הפלא והיכן למצוא אותן - ביקורת סרט

יום שבת, 19 בנובמבר 2016
 חיות הפלא והיכן למצוא אותן - ביקורת סרט

מאת: רותם יפעת

באופן עקרוני אני מתנגד להשוואה בין סרט לחומר המקור עליו הוא מבוסס. כל סרט נבחן לגופו, ומה שלא ניבט מן המסך כעת לא אמור להשפיע על החוויה של זה הנוכחי. לגישה זו יש יתרון בכך שאני לא מתרגז על הרס ילדותי בכל פעם שיוצא סרט שקשור לסרט או לסדרה שפעם אהבתי – כי אין קשר בין הדברים. ולהפך, אני לא נהנה רק מעצם הקשר הנוסטלגי עם היצירה המקורית. לכן מבחינתי "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" (שאמור להיות ההתחלה של סדרה בת חמישה סרטים) המתרחש בעולם של הארי פוטר, 70 שנה לפני הספרים והסרטים, הוא בסך הכל סרט בו אדי רדמיין לא מגלם דמות היסטורית. ייתכן ואם הייתי מעריץ של הארי פוטר הרגש היה גובר על השכל (מודה לא קראתי אף ספר בסדרת "הארי פוטר" ואין לי חיבה יתרה לסרטים) אבל בסופו של דבר אני שופט את הסרט כיצירה קולנועית ותו לא.

וכשמתייחסים אליה ככזו היא לא מוצלחת בכלל: ישנם יותר מדי קווי עלילה שנראים כאילו נכפו זה על זה, דמויות לא מעניינות מספיק והכל מאד צפוי. למרות זאת, אני משער שעבור מעריצי פוטר, הגילוי של דברים חדשים על העולם שהם אוהבים יכול להיות חוויה מהנה. מאחר ואין קשר ישיר מדי לדמויות של סדרת המקור, אני חושב שבניגוד למשל לטרילוגיית הפריקוולים של "מלחמת הכוכבים" אין סכנה להרס הזיכרון – אלא להפך.

התסריט הלוקה בחסר אינו מפתיע כשמתגלה שזהו הסרט הראשון של התסריטאית שלו: ג'יי.קיי רולינג. בעוד שאי אפשר לקחת ממנה את ההישגים הספרותיים שלה על בניית עולם ודמויות מרהיבים וחיבורם לכדי יצירות מדהימות, לכתוב סרט זה סיפור שונה – גם אם היא כתבה את כל הסדרה מראש. אופן בניית הדמויות והקונפליקטים הוא שונה. כאן ההשוואה לסדרת המקור של "הארי פוטר" היא טובה לא מפני שזהו עיבוד מחודש אלא רק כדי לראות איך ניתן לעשות קולנוע נכון. ולא שהסרטים הקודמים היו יצירות מופת, אבל לפחות היה בהם עניין. הכתיבה של רולינג בולטת לאור הבימוי של דיוויד ייטס, שלא רק שאינו טירון, אלא שמאז 2006 בעיקר עושה סרטי הארי פוטר – כמו מייקל ביי ו"רובוטריקים". ואכן הדבר ניכר בסצנות של החיות ואף בקרבות בין הקוסמים השונים. אבל גם בימוי מוצלח (גם אם לא מדהים) לא יציל תסריט בעייתי.

"חיות הפלא והיכן ניתן למצוא אותן" לוקח את שמו מספר שהוזכר בהארי פוטר כחומר לימוד בהוגווארטס (ורולינג אף הגדילה לעשות וכתבה כזה). גיבור הסרט הוא ניוט סקמנדר (אדי רדמיין) שכתב את הספר. הוא מגיע לניו יורק עם מזוודה מלאה בחיות הפלא בהן הוא מטפל. הוא מגיע לשם בתקופה בעייתית בה קוסם רשע, גלרט גרינדלווד, מנסה לעורר למלחמה בין עולם הקוסמות לבני אדם. סקמנדר מאבד את אחד מהיצורים שלו ונלקח לחקירה על ידי טינה גולדשטיין, חוקרת לשעבר בקונגרס הקסמים האמריקאי. היא הורחקה מפעילות מבצעית לאחר שהתעמתה עם מרי-לו, מובילת תנועת המחאה נגד קוסמים (סמנת'ה מורטון).

בנוסף לאיבוד מספר חיות, סקמנדר חשף את עולם הקוסמות בפני ג'ייקוב קוואלסקי, אדם רגיל (נומאג' באמריקאית, בניגוד למוגל הבריטי) שהוא לא הספיק למחוק את זכרונו וכעת משתפים פעולה. ניוט נרדף על ידי פרסיוול גרייבס (קולין פארל) חוקר בסנאט ומואשם שהחיות שלו הרגו אדם ושהוא שם בסכנה את כל עולם הקוסמות. יחד עם טינה, אחותה וג'ייקוב הם יוצאים למצוא את הגורם האמיתי שזורע הרס בעולם ומסכן את הקוסמים.

הבעיה העיקרית בסרט היא השילוב בין הסיפורים השונים: בעוד ניוט, ג'ייקוב והחיות מרגישים כאילו הגיעו מסרט קומי פנטסטי עם צבעוניות מתאימה, העולם של ניוט וטינה נמצאים הוא עולם אפל בו הם מתמודדים עם כוח חזק ומסתורי. לא רק ששני הסיפורים לא מתחברים טוב, אלא הם באים זה על חשבון זה. הדמות של ניוט אינה מפותחת דיה כדי להחזיק את החבל בשני קצותיו. הדמויות בעולם הקוסמים מרגישים מאד שבלוניות ולא מעניינות: גם הקוסמים וגם בני האדם. כך למשל קרידנס (עזרא מילר), בנה המאומץ של מרי-לו: הוא נער 'אימו' ממוצע שרק רוצה להגשים את עצמו. או ג'ון ווייט בתפקיד מו"ל של עיתון שבנו נכנס לפוליטיקה: הדמות של הגבר העשיר והנחוש שלא מאמין בקסמים ושיעשה הכול להשיג את מה שהוא רוצה. אלו דמויות משנה והן לא צריכות להיות מורכבות, אבל גם עדיף שלא יהיו כל כך סכמתיות.

החלק עם החיות הוא פחות סיפור ויותר סרט של נשיונאל ג'יאוגרפיק. אני לא אומר את זה כגנאי, בעיקר כי הוא מלהיב ומחדש בכל רגע. הבעיה שגם בתוך עולם קסום כזה, הדמות של רדמיין לא מרגשת. הוא מרגיש מאד מאולץ בעיקר באינטראקציות שלו עם ג'ייקוב. השילוב של שני ביישנים לא עובד טוב. זה בניגוד למערכת יחסים בין ג'ייקוב לאחותה של טינה שהיא קוראת מחשבות.

נכון לעכשיו מתוכננים עוד ארבעה סרטים בסדרה, כשג'וני דפ יגלם את גרינדלווד. רק זה מה שחסר לעולם – עוד סדרת סרטים בלתי נגמרת המבוססת על אלתורים של ג'וני דפ כדמות מעט אקסצנטרית עם נטיות מיניות לא ברורות. ואני חשבתי שהשלטון של טראמפ הוא מה שצריך להדאיג אותי בשנים הבאות.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA
 


רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: חיות הפלא והיכן למצוא אותן - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: חיות הפלא והיכן למצוא אותן - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top