728x90 AdSpace

הוא + היא - ביקורת סרט

יום חמישי, 31 במרץ 2016
  
מאת: גל בין

"הוא + היא" הינה 'קומדיה' רומנטית שמכוונת חזק מאוד לגיל הזהב. זהו סרט שמתנהל בצורה איטית להחריד וצפויה עוד יותר, אך גרוע מזאת, הוא לא מרגש כלל ומצחיק רק בחלקו, כך שהוא לא יותר מסרט סתמי.
  
זהו סרטו ה-45 (לא כולל סרטים דוקומנטריים) של הבמאי הצרפתי המוערך קלוד ללוש. כיאה לסרט שמגיע אחרי כל כך הרבה סרטים אחרים, מתקבלת התחושה שהוא נעשה "על אוטומט", כלומר פרט לכמה נקודות בהן העריכה מקשה על הצופה להבין את המתרחש, לא ניתן למצוא בו פגמים משמעותיים מחד, או חידושים מאידך. הדבר הבולט ביותר בבימוי הסרט בסרט הוא הקצב האיטי שבו הוא מנתהל, מה שבאמת מעלה את החשד כי ללוש ביים את "הוא+היא" מתוך שינה.

גיבור הסרט הוא אנטואן אלאבר (ז'אן דוז'ארדין), פסנתרן ומלחין צרפתי מצליח ומפורסם מאוד אשר למרות העובדה שהוא במערכת יחסים קבועה ורצינית, נראה שהוא מאוהב בעיקר בעצמו. אנטואן נוסע להודו, שם הוא מתעתד להלחין את המוזיקה לגרסה הודית מודרנית (המבוססת על סיפור אמיתי) של רומיאו ויוליה. בהודו פוגש אנטואן את אנה (אלזה זילברשטיין), אשת השגריר הצרפתי במדינה, ובין השניים, על אף ההבדלים הגדולים בגישתם לחיים נוצרת במהרה כימיה חזקה.

על כן, כשאנה בוחרת לאמץ את מנהגם של הודים רבים ונוסעת לטבול בנהר הגנגס ולקבל ברכה מ"אמא", דמות רוחנית טהורה וקדושה, אנטואן מוצא תירוץ לקחת הפסקה מעבודתו ולהצטרף אליה. יחדיו הם עוברים מסע של רכבות, אוטובוסים וספינות ברחבי הודו הפחות מתיורת. מסע המשמש להם הזדמנות לבחון את זה את זו ואת תפיסת עולמם השונות.

סיפור מסע שכזה שואב לרוב את כוחו מתוך דמויות עגולות ומעניינות, אך במקרה הזה רק "הוא", ז'אן דוז'ארדין, מצליח לעמוד ברף. בעוד שמרבית השחקנים המקיפים אותו משחקים דמויות שטוחות ומשעממות, דוז'ארדין ממנף את הציניות המתחכמת של אנטואן לכדי הפוגות קומיות חזרות ונשנות שמהווה את אחד הדברים היחידים שמחזיקים את הקהל ער. אמנם גם דמותו של אנטואן לא מאוד מורכבת, במיוחד בקנה מידה של דמות ראשית, אבל אין ספק שהוא הכריזמנטי ביותר על המסך. שאר השחקנים, והבולטת שבינהן היא אלזה זילברשטיין נראים כמתאמצים לשחק דמויות יום-יומיות ורגילות למדי. גם ביחס לאנשים רגילים, במיוחד כאלה הנמצאים במסע בארץ זרה, נדמה שהדמיות שכמעט ולא מפגינות שום רגש לאורך רובו המוחלט של הסרט.

על אף העובדה שהסרט מביא צילומים מאוד יפים של הודו למסך הגדול (אם כי צילומים אלו מציגים הודו יותר 'תיירותית' ביחס לסרטים כמו "נער החידות ממומביי"), הוא נכשל קשות בשלב הכתיבה. כי לא רק שהתסריט לא מצליח להתעלות מעבר לנוסחאתיות הצפויה של הקומדיה הרומנטית, הוא גם חוטא בכך שמעט ההתקדמות העלילתית הינה מאוד לא טבעית. מה שנראה בתחילת הסרט לא משפיע כהוא זה על מה שקורה בהמשך, ומעלה תחושת זלזול בצופים שטרחו לעקוב אחרי הפרטים.

נראה שכוונתו של ללוש ב"הוא+היא" היה ליצור סרט רומנטי ופשוט אודות שני אנשים רגילים. הבעיה היא שהדמויות הראשיות לא מספיק מעניינות כדי שנתחבר אליהן ונושפע מהחוויה אותן עוברות כפי שקורה בסרטים דומים (למשל לפני הזריחה של לינקלייטר). כך שעבור קהל צעיר שרגיל לנוע בין התרחשויות ללא הפסקה, הסרט מנתהל באיטיות בתוך בלאגן עלילתי ולא מצליח להביא שום דבר שירתק את אותו הקהל למסך. מה שמשאיר אותו סרט פשוט, פשוט משעמם.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA   

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: הוא + היא - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: הוא + היא - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top