פיץ' פרפקט 2 - ביקורת

מאת: אלי שגב

"פיצ' פרפקט 2" מעביר את הזמן ונכנס לחלל הדליל של סרטי בנות, אבל אין בו הרבה מעבר לכך: הוא לא מספיק מצחיק, הוא עמוס בחורי עלילה ובקלישאות שחוקות, והשירים שלו יותר היפ-הופים קשוחים מהפופ הכיפי של קודמו. גם אנה קנדריק המקסימה לא מסוגלת לירות בהצלחה את המשפטים השחוקים-אידיוטים שנכתבו לה דוגמת "את כל כך מושלמת שאני מפקפקת במיניות שלי". החיוך שמצליח להישאר על הפנים רוב הסרט בזכות הרוח הטובה, מתפוגג מהר מאד אחרי הצפיה וקשה להצביע על קטעים שיזכרו כמו בסרט הראשון.

את "פיצ' פרפקט" הראשון אהבתי מאד. משב הרוח המרענן שלו הצליח להפתיע באוירה החמוצה שהשאירה סדרת הטלויזיה "גלי" אחרי העונה הראשונה המוצלחת-יחסית שלה, שמשם רק הידרדרה עוד ועוד. איזו אוירת שטות נהדרת, ואילו ביצועים חביבים ופופים שכיף להאזין להם גם סתם ככה. אליזבת' בנקס, שהימרה על הסרט ההוא והפיקה אותו, נכנסה בסרט ההמשך לכיסא הבימוי וההצלחה הגדולה שלה בו היא היכולת להשאיר חיוך על הפנים חרף כל הבעיות.

"פרפקט 2" פוסע בדיוק מושלם בשבלונה של קודמו: שוב בקה (קנדריק) מרגישה מגניבה מדי בשביל להקת האקפלה הנשית 'ברדן בלאס', והולכת להתמחות אצל מפיק מוסיקלי מצליח. הסיטואציה הזו מאפשרת לתסריטאים ולבנקס ללעוג רבות להיפסטרים עם משחק מעצבן מאד של קיגן-מייקל קיי (שמופיע גם עם "בחזרה למחר" על המסך הגדול בימים אלה). שוב יש בן שרוצה את הבת ושהבת לא רוצה את הבן, רק שהפעם אלו באמפר (אדם דה'וין) ואיימי השמנה (רבל ווילסון שהמוצא האוסטרלי שלה הופך לבדיחה מוזכרת יותר מהמשקל שלה, לדעתי) במקום בקה והבחור ההוא שרוקד בדיוק אותו הדבר כל הזמן (סקיילר אסטין). שוב אין לבנות הרמוניה חברית, ושוב הן זקוקות למשהו שיציל אותן. אה, והפעם המטרה שלהן היא לא תחרויות מקומיות, אלא תחרות בין לאומית – שהרעים הם הגרמנים (אני מופתע שלא הרוסים).

התזמון הקומי של השחקנים בסרט הוא חביב, אבל יש לשחקנים מעט מאד מרחב תמרון עם הדיאלוגים הנוראיים שניתנו להם ("ג'סיקה ואשלי, אני לא יודעת מי מכן היא ג'סיקה" ושתיהן עונות; כל המשפטים שבלה אומרת לקומיסר; כל המשפטים שאומרת המקסיקנית; והרשימה נמשכת). השירים של הסרט הקודם היו פופים וכיפים, ואילו כאן, השירים הם קשוחים יותר – עם קצב היפ הופי שהאמריקאים אוהבים אבל האירופאים, ואנחנו בינהם, פחות מתחברים אליהם (לפי המצעדים המוסיקלים). זה בהחלט פוגע בחויה, וה'ריף אוף' בולט בחולשתו.

ל"פיצ' פרפקט 2" אין הרבה במה להתגאות ברמה הפילמאית, אבל הביצוע לשירה של ביונסה אומר – מי שמנהל את העולם הוא הנשים – והסרט אכן הצליח לקלוע לטעמן של קהל היעד שלו בארה"ב. הדבר התבטא בנתוני קופות מרשימים מאד בפתיחה שם, אבל נראה שבארץ הסרט לא נוחל הצלחה זהה והאולמות לא מפוצצים. מענין לדעת מדוע.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA 

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.

8:26:00