השופט - ביקורת סרט

יום חמישי, 27 בנובמבר 2014

יש שתי סיבות לראות את "השופט" ושתיהן מתחילות ברוברט: דאוני ג'וניור ודובאל. אך יש הרבה יותר סיבות לא לראות אותו. ביקורת סרט.

מאת: יונתן דורון

השופט - ביקורת סרט

"שלום, אפשר בבקשה לקבל עדינות?"
"לא, אני מצטער, מדובר בבמאי של 'לדפוק חתונה', 'פרד קלואס' ו'חיים בהחלפה'."

בניגוד לסרטים שהוזכרו לעיל, "השופט" הוא סרט דרמה של דיויד דובקין ולא קומדיה, ובו שוב ושוב המצלמה מראים לנו (בתקריב) דברים שלא חייבים לראות (כמו הפטיש של השופט), וכל הזמן דמויות (בעיקר זו של רוברט דאוני ג'וניור) מסבירות מה הרגע ראינו, המקבילה הדרמטית לנתינת הסבר לבדיחה ששמענו. יש שתי סיבות לראות את הסרט ושתיהן מתחילות ברוברט: דאוני ג'וניור ודובאל. אך יש הרבה יותר סיבות לא לראות אותו.

"השופט" הוא ג'וזף פאלמר (רוברט דובאל המצוין, בן 83), שופט מכהן בעיירה קטנה באינדיאנה, שבתחילת הסרט אשתו מתה. יש לו שלושה בנים, שניים מהם חיים בעיירה, וללוויה מגיע גם בנו עורך הדין, הנרי "האנק" פלאמר (רוברט דאוני ג'וניור), שניתק את הקשר עם אביו שנים לפני כן. רגע לפני שהאנק חוזר לשמחתו אל העיר הגדולה שיקגו, אחיו הבכור (וינסנט דה-אונופריו) מזעיק אותו לשוב כי אביהם נעצר ומואשם בפשע חמור. ג'וזף מסרב שהנרי ייצג אותו בבית המשפט, אך הנרי נשאר בעיירה ובבית אביו. בעיירה גם מתגוררת "סם", שהיתה חברה של הנרי בתיכון (ורה פרמיגה, "תלוי באוויר").

החלק המשפטי מתגלה באופן מפליא כלא ממש מעניין (ואני אוהב דרמות משפטיות); החלקים שלו עם סם כמו שייכים לסרט אחר; והחלקים המשפחתיים, של האנק עם אחיו ואביו ובתו מתחלקים בין טובים לסתמיים. לא מספיק סרטים עוסקים בקשר בין אב לבנו וסביר להניח שהתסריטאים מכירים ואוהבים את "האגם המוזהב" שעסק לפני 31 שנים בזקנה, יחסי הורים-ילדים והיה בו דייג באגם.

אך מעל לכול מעיב חוסר העדינות, ההסברים המיותרים שמגדילים בזכוכית מגדלת מה שלרגע היה רגע קטן ויפה. הקטעים המיותרים -בעיקר אך לא רק בסוף- מאריכים את הסרט לשעתיים ועשרים דקות, ואין שום הצדקה לכך. תמיד אהבתי את רוברט דאוני ג'וניור והצטערתי שמלבד גילום שרלוק הולמס, הוא מבזבז את כישרונו בעיקר בגילום איירון-מן (בשלושה סרטים ובשני "הנוקמים"). התפקיד של האנק פאלמר מתאים לו מאוד, אך כמפיק של הסרט נראה שהיתה לו יותר מדי השפעה על הסרט- אין סיבה לרוב הקטעים בדקות האחרונות של הסרט.

זו, כנראה, גם עבודת הצילום הגרועה ביותר של יאנוש קמינסקי המוכשר. קמינסקי הוא הצלם הקבוע של סטיבן ספילברג מאז "רשימת שינדלר", כלומר אחראי גם למראה של "סוס מלחמה", "דו"ח מיוחד" ו"להציל את טוראי ראיין", והוא צילם גם את "הפרפר ופעמון הצלילה". גם המלחין תומס ניומן לא ייזכר בזכות עבודתו על הסרט הזה. ניומן אחראי למוסיקה ב"עגבניות ירוקות מטוגנות", "חומות של תקווה", "אמריקן ביוטי" ו"וול-אי".

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA 

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

1 comentários:

  1. הביקורת הזו היא דוגמה טובה לטיעון, מבקרי קולנוע וספרות הם סוג של סריסים. הם לא יכולים לעשות בעצמם ועקב כך מנתחים את מה שאחרים עושים או כותבים. "השופט" הוא סרט טוב מאוד! נוגע בנקודות חשובות, צילומי החוץ ראויים, משחק טוב וסיפור מעניין. סוף שאיננו בדיוק האפי אנד. אם נתמצת את הטיעון המרכזי שלי למשפט אחד, זה יהיה המשפט: יש הרבה סיבות לראות את השופט ואפילו לא אחת להסתמך על מבקרי קולנוע אם לראות סרט או לא .

    השבמחק

Item Reviewed: השופט - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

1 comentários:

אנונימי אמר/ה... 19 בינואר 2015 בשעה 13:15

הביקורת הזו היא דוגמה טובה לטיעון, מבקרי קולנוע וספרות הם סוג של סריסים. הם לא יכולים לעשות בעצמם ועקב כך מנתחים את מה שאחרים עושים או כותבים. "השופט" הוא סרט טוב מאוד! נוגע בנקודות חשובות, צילומי החוץ ראויים, משחק טוב וסיפור מעניין. סוף שאיננו בדיוק האפי אנד. אם נתמצת את הטיעון המרכזי שלי למשפט אחד, זה יהיה המשפט: יש הרבה סיבות לראות את השופט ואפילו לא אחת להסתמך על מבקרי קולנוע אם לראות סרט או לא .

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: השופט - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top