בלייד ראנר 2049 (2017) - ביקורת סרט

יום ראשון, 8 באוקטובר 2017
בלייד ראנר 2049 (2017) - ביקורת סרט
  
מאת: רותם יפעת

קשה לי לזכור את מספר הפעמים בהם כתבתי על כמה מאוסים הסיקוולים ההוליוודים (כמו לכל כך הרבה כותבים אחרים). זה לא שכל כך מפריע שלועסים חומרים מוּכרים שוב ושוב או ש'הורסים' לי את הילדות. מה שמפריע לי זה שיוצרים שאני אוהב עוצרים מהעשייה המעניינת שלהם לטובת הציניות ההוליוודית הנצלנית. ולכן כשהכריזו על הפקת "בלייד ראנר 2049", 35 שנה אחרי שיצא "בלייד ראנר" – שכבר הספיק להפוך לקלאסיקה מודרני – הייתי חצוי. גם אף פעם לא התחברתי לסרט (זה לא שאני חושב שהוא לא טוב, אבל הוא לא בטופ שלי) כך שלא חיכיתי לו יותר מדי.

הוקל לי כשהתגלה שאת מקומו של רידלי סקוט, שביים את המקור, תופס דני וילנב. אני תופש מסקוט במאי סביר במקרה הטוב שרק מידרדר עם השנים. ובכלל, הוא האח הפחות מוצלח לבית סקוט (תנצב"ה טוני). לעומתו, וילנב הוא אחד הבמאים הכי מעניינים הפועלים היום והסרטים האחרונים שלו (בינהם "המפגש" ו"סיקאריו") היו יצירות עוצמתיות שיוצרות מתח תמידי ומוציאה את המיטב מהשחקנים שלו. לצערי מה שקיבלנו זה רפליקנט של הסרט המקורי: סרט מרהיב בעשייה שלו אבל ריק לגמרי ולא מעניין.

למרות ההבדל בין סרטיו האחרונים של וילנב תמיד ניתן למצוא בהם אווירה לחוצה ומטרידה שמלווה אותנו לאורך הסרט. בין אם זה לתאר הורים מודאגים שלוקחים את החוק לידיים או אדם שנתקל בכפיל שלו – אין אצלו רגע דל, כל שניה ושניה טעונה. מוזר שצריך לציין על יוצר שהוא משתמש בכל אמצעי המבע הקולנועי (צילום, עריכה, סאונד וכו') כדי לבנות סרט – אבל זה נדיר לראות שימוש כזה מדויק בסרטי אולפנים. גם הפעם הוא לא מפספס ויוצר מספר דימויים בלתי נשכחים ומהפנטים, הבעיה שהפעם זה קורה לשם הצורה ובלי לשרת את התוכן.


"בלייד ראנר 2049" מתרחש שלושים שנה אחרי הסרט הקודם וכעת רפליקנטים הוטמעו בתוך החברה. קיי (ריאן גוסלינג) הוא רפליקנט שמשמש כ"בלייד ראנר" – צייד רפליקנטים שצריך להוציא לפנסיה (להרוג) רפליקנטים שכבר אין בהם צורך. במהלך חקירה הוא מגלה שלד של אישה שנפטרה בזמן הלידה אלא שמסתבר שהיא הייתה רפליקנטית. המפקדת שלו, מאדאם (רובין רייט), פוקדת עליו לחסל את הילד ולא לספר לאף אחד על הגילוי שכן החשיפה עלולה לערער את הסדר החברתי. החקירה שלו מובילה אותו למשרדים של יצרנית הרפליקנטים שבראשה עומד ניאנדר וואלס (ג'ראד לטו). לאב, יד מינו של וואלס חושפת בפני קיי שהגופה היא של ריצ'ייל אהובתו של דקארד (הריסון פורד) מהסרט הראשון. קיי יוצא לחפש את דקארד במטרה להגיע לילד כשלאב ואנשיה בעקבותיו.

אסתכן ואמור שזהו ככל הנראה הסרט עם האקספוזיציה הארוכה ביותר בהיסטוריה, כי עד המשפט האחרון בתיאור והמפגש בין שני הבלייד ראנרים – הוא פשוט לא מעניין. זוהי הבעיה של הסרט, הוא ארוך באופן בלתי רגיל אפילו לסרטי קיץ שרק הולכים מתארכים והרבה פעמים זה מרגיש ללא צורך. לא רק שיש סצינות שלמות שלא תורמות דבר – בעיקר הסצינות עם ג'ראד לטו שרק מפטיר משפטים אניגמטיים שאמורים להיות חכמים – אלא גם בתוך הסצינות עצמן, יש מתיחה אינסופית של ההתרחשות כדי לייצר מתח.

בעוד הסצינות המיותרות תלויות בתסריטאים המפטון פנצ'ר (שגם כתב את המקורי) ומייקל גרין; מתיחת הסצינות לשם המתח תלויות בוילנב. אכן המתח הוא המומחיות שלו, אבל זה לא מספיק רק לחזור על אותו טריק – צריך לדעת מתי לשלב אותו. כמה מהסצינות שהוא יוצר הן מרהיבות וייחודיות בניהן סצנת סקס בין רובוטית-מחשבית לקיי, אבל סרט הוא יותר מסך חלקיו ואוּמנות לא בהכרח יוצרת אוֹמנות. ולמרות אורכו של הסרט לא הבנתי כל כך מה מניע את הרעים שפועלים נגד קיי ולא הבנתי את קיי יותר מדי.

לסרט יש קאסט מרשים אבל הוא כמעט כולו ריאן גוסלינג. אין ספק שהאיש נולד לגלם יצור דמוי אדם. זה עובד כל עוד הוא לא צריך להרהר בקיומו, אבל דווקא אלא הרגעים שאמורים להיות המעניינים ביותר – ושם הוא נופל. בדומה לו, גם לטו תפור לתפקיד של הדוש שבטוח שהוא יכול להציל את האנושות. הבעיה שהסיבה שאני רוצה במפלתו זו לא התוכנית או המניע שלו אלא פשוט כי הוא מעצבן. הריסון פורד לא מקבל מספיק זמן מסך ומשמעות כדי להשפיע על הסרט ואף היה ניתן להחליף אותו בדמות אחרת ונדמה שדבר לא היה נאבד. בדומה ל "כוח מתעורר" גם כאן הוא נראה כבר עייף. רק שיגיד "I am too old for this shit" ונסגור עניין.

לעומת הקאסט הגברי, זה הנשי מעניין הרבה יותר: רובין רייט בפעם השנייה השנה (נכון לעכשיו) בה היא מפגינה כוח ועוצמה בצורה לא קריקטורית. אנה דה ארמאס שמגלמת את ג'וי, בת הזוג הווירטואלית של קיי, מציגה את התפקיד המורכב ביותר בסרט כנראה. סילביה הוקס שמגלמת את לאב מתגלה כהפתעה נעימה ואני מחכה לראות אילו תפקידים היא יכולה לעשות בהמשך.

הסרט עלה לאקרנים בארה"ב בסופ"ש האחרון ויהיה מעניין האם יש קהל לסיקוול לסרט מד"ב מלפני 35 שנה. כוח הכוכבים עוד יכול למשוך קהל בהתחלה אבל ברגע שיבינו שזהו אינו סרט ריאן גוסלינגי טיפוסי – אני מאמין שדברים ישתנו. אני מקווה שהצלחת הסרט לא תפגע בעתידו של וילנב מחד אבל כן תגרום למפיקים לחשוב פעמיים לפני שהם עושים המשכונים לקלאסיקות, כי ממש לא בא לי לגלות מה קרה לאי.טי אחרי שהוא הגיע הביתה.

פורסם באתר אידיבי CC



רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: בלייד ראנר 2049 (2017) - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: בלייד ראנר 2049 (2017) - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top