728x90 AdSpace

מאחורי המספרים - ביקורת סרט

יום שישי, 3 בפברואר 2017
מאחורי המספרים - ביקורת סרט

מאת: גל בין

"מאחורי המספרים", שעוסק במאבקן של 3 נשים שחורות ומוכשרות להתקדם אל חוד החנית של נאס"א בשנות ה-60, לא מנסה לחדש דבר בתחום הביוגרפיות, ומסתפק בהצגת הסיפור עצמו, שאינו מוכר בעולם. לצד היותו קיטשי ונוסחאתי להחריד, הסרט בעיקר מעצים ומעורר השראה, ויש הרבה מה ללמוד מהמתרחש על המסך לגבי נחישות ומאבק בלתי אלים.

את "מאחורי המספרים" – שמועמד ל-3 פרסי אוסקר, בינהם פרס הסרט הטוב ביותר – ביים תיאודור מלפי, שזהו סרטו השני לאחר "וינסנט הקדוש". גם כאן, כמו במקרה של "וינסנט", מלפי לא מנסה לצאת מנוסחאות הז'אנר, ולא מצליח לנטוע אפילו צל של ספק שהנשים החזקות לא תתגברנה על המכשולים שלפניהן. אך במסגרת הז'אנר המוכר, מלפי עושה עבודה טובה כאשר הוא מצליח לשלב הומור וצחוק לצד רגעים הצובתים את הקהל בלב לאור הבדלי המעמדות בין שחורים ולבנים.

במרכז הסרט, המבוסס על אירועים אמיתיים, נמצאות כאמור שלוש נשים שחורות העובדות בתוכנית החלל של נאס"א בתפקידים זוטרים ועל מאבקן להתקדם ולהשפיע. הנשים, מרי ג'קסון, דורתי ווהן וקתרין גלוב הן חברות טובות ונוסעות יחדיו לעבודה, אך בפועל סיפוריהן מסופרים במקביל. מרי (ג'אנל מונה) נלחמת בבית המשפט כדי ללמוד לתואר שני באוניברסטה לגברים לבנים בלבד ולהפוך למהנדסת. לעומתה דורתי (אוקטביה ספנסר שמועמדת לאוסקר על התפקיד) מנהלת בפועל את אחת ממחלקות החישובים של נאס"א ונאבקת לקבל קידום מצד אחד ובמקביל ללמוד לעבוד עם הסופר-מחשב של אותה התקופה – IBM 7090.

אך מעל כולן הסרט עוסק בקתרין (טראג'י פ. הנסון) שמתקשה להשתלב בלב ליבה של תוכנית החלל של נאס"א, אשר כללה באותה תקופה שיגור מאויש ראשון אל מחוץ לאטמוספירה. פרט לגזענות הסובבת אותה, על קתרין להאבק בזלזול מתמיד מצד עמיתה למחקר, מתמטיקאי יהיר בשם פול סטנפוד (ג'ים פרסונס, הידוע כשלדון קופר מ"המפץ הגדול"). כל זאת תוך כדי כך שהיא מקבלת רק עזרה מועטה בלבד מהמומנה עליה (קווין קוסטנר), שאמנם מעריך את כישוריה אך עסוק יותר בלדרוש מעובדיו את המקסימום, במסגרת מירוץ החלל אל מול הסובייטים.

מבין שלוש הנשים, המעניינת ביותר היא דורותי של אוקטביה ספנסר. בעוד שקתרין ומארי נשארות כנועות למדי לאורך מרבית הסרט, נדמה שלדורתי יש תמיד מה להגיד. כמו כן, צורת הביטוי ושאר הגינונים שמביאה ספנסר למסך כ'מאמא השחורה' מכניסה הרבה אווירה ופלפל לסרט. זה לא שחברותיה לסט משחקות רע, אבל היא היחידה שמצליחה להוסיף גוון נוסף לדמות ולא רק היצמדות לתסריט.

לצידה של ספנסר גם הצוות הגברי שמגיע לתת קונטרה עושה עבודה מצויינת. פרסונס, נכנס בקלות ובטבעיות לדמות הגאון המתנשא בזכותה הוא התפרסם, ומזכיר לכולם מדוע זכה 6 פעמים ברציפות בפרס האמי לשחקן הטוב ביותר על תפקיד דומה. לצידו, קוסטנר כרגיל משחק מצויין את דמות ה'אול אמריקן' דהיינו האדם הסמכותי, הנוקשה והנחוש מצד אחד, ומצד שני מנהיג הוגן הנותן לפקודיו דוגמה אישית. גם מהרשלה עלי (המועמד לאוסקר השנה על תפקידו ב"אור ירח") שמופיע בתפקיד שולי, משתלב היטב ותורם את חלקו לסרט.

לצד הסיפור המרשים, אהבתי בסרט את האווירה שמלפי הצליח להשרות. עם מוסיקת גוספל המתנגנת ברקע ולא מעט דמויות שחורות המדברות בחידות הדיבור הייחודי להן הסרט מקבל תחושה מאוד מיוחדת שלא רואים מספיק בקולנוע. כי כאשר גם לכעס וגם לשמחה יש מקצבים מיוחדים משלהם, הם מאפשרים לשחקנים גם לשלב בדיחות בסרט כדי להקליל את האווירה אך גם לא להמעיט לרגע מחשיבות המאבק.

אמנם "מאחורי המספרים" הוא ביוגרפיה אמריקאית נוסחאתית, אבל עשוי בצורה יוצאת מן הכלל. הסיפור המרתק והלא המוכר אולי ישמע מחריד אבל הוא עשוי טוב מאוד ומשוחק היטב על ידי כל המשתתפים. כל מי שלא סובל מעודף סרקזם בליבו יצליח למצוא פינה חמה למתרחש על המסך, ולו רק כאות הצדעה לאירועים מעוררי ההשראה.

פורסם באתר אידיבי CC

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: מאחורי המספרים - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: מאחורי המספרים - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top