סוכן וחצי - ביקורת

יום חמישי, 16 ביוני 2016
סוכן וחצי - ביקורת
   
מאת: רותם יפעת

"סוכן וחצי" הוא סרט שנולד מתוך התופעה בהוליווד בה אולפנים מתחרים נוהגים להוציא במקביל סרטים מאד דומים: "פסגת דנטה" ו"וולקנו" ב-1997, "מדגסקר" ו"ג'ונגל סיטי ב-2006 ועוד. יש הטוענים שהסיבה לכך היא שהסרטים הללו מקורם באותו תסריט, אבל בגלל מעבר של חלק מהמעורבים בפרויקט לאולפן מתחרה הוביל לכך שהם מפתחים באופן שונה, אולי יותר נאמן לחזון שלהם. לדעתי יש לכך סיבה אחרת: בהוליווד מסתובבים תסריטים רבים, כשמקוריות היא לא הצד החזק שלהם (ואני לא מדבר רק על עיבודים לספרים/קומיקס/רימייקים/ריבוטים). אחרי שאולפן אחד קנה זכות לתסריט וזרק למגירה. הוא שולף אותו לא כשהוא מאמין בו, אלא כשאולפן מתחרה התקדם עם הפקה של משהו דומה.

תהינה הסיבות אשר תהינה, השנה זכינו לחזות בתופעה הזו שוב: לפני מספר חודשים יצא "גרימסבי" על שני אחים אנגלים שלא נפגשו עשרות שנים כשאחד הפך להיות סוכן חשאי והשני מובטל אך כשהראשון צריך עזרה להוכיח את חפותו – השני מוצא כישורים שהוא לא ידע שקיימים בו. ועכשיו כאמור עולה בישראל "סוכן וחצי". ההבדלים על פני השטח מינוריים: במקום שני אחים בריטים, אלו שני חברים מהתיכון שלא נפגשו עשרים שנה. בשני הסרטים אפילו נעשתה בחירה בשחקן שלא ידוע ביכולות הקומיות שלו לתפקיד הסוכן (מארק סטרונג ודווין ג'ונסון בהתאמה). בעוד שברמה העלילתית הם מאד דומים, מבחינה סגנונית הם די שונים: "סוכן וחצי" פחות בוטה (וכתוצאה מכך גם פחות מצחיק) והרבה יותר הגיוני ומציאותי מבחינת אקשן והתפתחות עלילתית (יחסית) אם כי גם הוא לוקה באפיון הדמויות (ברם אצלו זה דווקא בזו של הסוכן).

רוסון מרשל ת'רנבר שביים (וגם היה אחד מהכותבים) מייצר סרט לא מאוזן: בתור סרט ריגול הוא מעניין למדי אבל השילוב הקומי לא עובד רוב הזמן. בדומה לסרטו האחרון "אנחנו המילרים", ת'רנבר לא מצליח לשחזר את הייחוד של סרטו הראשון "דוג'בול" שיצא לפני יותר מעשור. לא רק שהסרט אינו מצחיק יותר מדי, גם האמירה שהוא מנסה להעביר מאד לא ברורה. למרות העיסוק החוזר בהתמודדות של לוזרים עם הכישלון שלהם (במקרה הזה כישלון יחסי), הדבר לא מפותח, בעיקר כי יש ניסיון לתפוס יותר מדי במעט מדי זמן ועלילה תוך שילוב בבדיחות שלרוב לא מתרוממות.

קלווין ג'ויינר (קווין הארט) היה הכוכב של התיכון שלו באמצע שנות התשעים, נערץ על ידי כולם כולל המורים: חבר בנבחרת הריצה, דרמה, מתמטיקה, מלך הנשף ובעל הסיכוי הרב ביותר להצליח בעתיד. בנוסף לכל זאת, הוא לא ספורטאי דוש טיפוסי, אלא יש לו לב זהב, וכשבאחד הטקסים מושפל רובי ווירדיק (דווין ג'ונסון) – השמן השכבתי – מול כולם, קלווין לא מהסס לעזור לו ומכסה את גופו העירום.

עשרים שנה אחרי, קלווין הוא רו"ח. הוא טוב בעבודה שלו אבל תקוע באותו תפקיד. רגע לפני כנס שכבתי אליו הוא לא רוצה ללכת, כי הוא חש שהוא לא עמד בציפיות שהיו לכולם ממנו (ואולי גם לו מעצמו), יוצר איתו קשר בוב סטון שמתברר כרובי שהחליף את השומן בשריר ועובד בסי.איי.איי. מבחינתו קלווין הוא החבר היחיד שיש לו בעולם והוא ניגש אליו במטרה שיעזור לו לפענח מידע חשבונאי שקשור למשימה חשאית שהוא עובד עליה. למחרת הסי.איי.איי מגיע לחפש את סטון, שמתגלה כסוכן החשוד בבגידה הכול משתנה. קלווין נגרר בעל כורחו על ידי סטון לתוך ההרפתקה, ובדרך גם צריך לחזק את הקשר שלו עם אשתו שחשה שהתסכול שלו מעצמו פוגע בזוגיות שלהם.

הבעיה הכי גדולה של הסרט היא חוסר ההחלטיות באשר למהותו: האם זהו סרט קומי על עולם הריגול (כמו "מרגלת" למשל) או סרט ריגול קומי ("קינגסמן"). על פניו, נדמה שזהו סרט קומי, שכן הוא מתבסס על אחד מכללי היסוד של צמד קומי: ניגודיות בין חברי הצמד. אבל יש הרגשה שהלכו עם הניגודיות רחוק מדי והצמד נראה כדמויות שנשלפו משני סרטים שונים. דמותו של הארט מתנהגת רוב הזמן בצורה שהיית מצפה מאזרח תמים שנקלע לפרשיית ריגול. כשהוא מתנהג באופן קומי ומוגזם זה בתגובה לסיטואציות בהן אתה מצפה מאדם להתנהג באופן שונה. יותר מזה, הוא משתלב בעולם הריגול לא כי פתאום הוא מגלה יכולות שלא היו בו, אלא מביא לידי ביטוי את היכולות האנליטיות שלו שמשמשות אותו בעבודתו. הוא אפילו יכול להחליף את דניאל קרייג בתור הבונד הבא.

מנגד דמות של ג'ונסון נדמית כאילו היא לקוחה מסרט סקרובול. לא ברור איך הוא נהיה סוכן חשאי מוצלח (פרט לגודל שלו). ההסבר למוזרות שלו נעוצה בדימוי העצמי שלו, שהוא עדיין מרגיש כמו ילד שמן. זהו הסבר פסיכולוגי סביר, אבל המימוש שלו לא משתלב בשאר הסרט. ואולי בכלל אלו היכולות הקומיות של ג'ונסון. קווין הארט הוא קומיקאי שמשלב ניואנסים קומיים למהלך דרמטי. לג'ונסון אין את היכולת הזו כנראה והוא נשאר חד ממדי. מה שעובד ב"מהיר ועצבני" ואפילו ב"רווח וכאב" לא מחזיק מעמד כאן.

הסרט עולה בישראל במקביל לעלייתו בארה"ב כך שקשה לומר מה יעלה בגורלו. האם נזכה לסרט המשך (ואז התרגום העברי יהיה "סוכן ושני חצאים"?) או חלילה להרבה סרטים מהעולם המורחב של "סוכן וחצי"? ההצעה שלי היא שהארט יחליף את פול ווקר ז"ל ב"מהיר ועצבני":  גם נרוויח דמות מעניינת בסדרה סבירה וגם נקבל את ג'ונסון במיטבו.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA


רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

1 comentários:

Item Reviewed: סוכן וחצי - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

1 comentários:

חסוי אמר/ה... 18 ביולי 2016 בשעה 10:46

אחד הסרטים המצחיקים מאוד מומלץ לראות

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: סוכן וחצי - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top