728x90 AdSpace

ספוטלייט - ביקורת

יום חמישי, 21 בינואר 2016

"ספוטלייט" הוא סרט נהדר לחובבי הביוגרפיות, כי על אף שהוא עוסק בתוכן רציני וכבד, הוא עדיין נשאר סרט זורם וערוך היטב. עם זאת, הוא לא קליל והעלילה שלו לא מתמקדת בדמויות כלשהן, ובהתפתחותן. ביקורת סרט.

מאת: גל בין


"ספוטלייט" הוא סרט דרמה בעל אופי דוקומנטרי, שזורם היטב לכל אורכו תוך מתן במה לנושא חברתי חשוב. לפי נתוניו, זהו סרט אוסקרים קלאסי: דרמה ביוגרפית המבוססת על סיפור אמיתי שזעזע את אמריקה, בכיכובם של כמה וכמה שמות מוכרים. אכן "ספוטלייט" נותן מענה יפה לקריטריונים של האקדמיה ומעמדותו לפרס הסרט הטוב ביותר הושגה בזכות ולא בחסד. אך האם זהו באמת אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה, כמתבקש ממועמדותו לאוסקר? לא בטוח. אמנם מדובר בסרט טוב מאוד, אבל לא עד כדי כך.

את הסרט ביים טום מקארת'י שגם כתב את התסריט (יחד עם ג'וש סינגר). מקארת'י, שעד כה לא ביים סרטים נחשבים (סרט האחרון, "הסנדלר" בכיכובו של אדם סנדלר, נקטל בידי המבקרים והקהל), אינו עושה דבר יוצא דופן או מיוחד מבחינת הבימוי. נראה שעיקר עבודתו היתה לא להפריע לסיפור להתקדם בקצב שלו. לעומת זאת, מבחינת התסריט יש הרבה יותר ממה להתפעל. הבחירה להימנע מהמבנה הקלאסי של פתיחה-סיבוך-התרה, ובמקום זאת לדבוק בדרך סיפור בעלת אופי הרבה יותר היסטורי-דוקומנטרי מאפשרת לסרט לזרום היטב ולקהל לקבל תחושה מציאותית יותר של כיצד נראית עיתונות חוקרת ביום יום.

במרכז הסרט נמצאת "ספוטלייט", מחלקת כתבות התחקיר של 'הבוסטון גלוב', שמאז שנרכש על ידי 'טיים', מתפקד למעשה כמקומון. זהו עדיין עיתון גדול ובעל גאווה, אבל רוב עניינו הוא במתרחש בבוסטון עצמה. לכן כאשר מגיע לגלוב עורך חדש (לייב שרייבר) , הוא מנחה את רובי רובינסון (מייקל קיטון), ראש המחלקה, להתעמק יותר בסיפורו של כומר שהתעלל מינית בילדים, מתוך הנחה שזהו סיפור מקומי שיעניין את קהל הקוראים הקתולי של העיתון. על אף התנגדותו הראשונית, רובי לוקח את הסיפור, ובהדרגה הוא מגלה עם חבריו שזהו רק קצה הקרחון של תופעה רחבה הרבה יותר.

מכאן הסרט מלווה את חברי ספוטלייט לאורך תהליך החקירה שלהם. אנו רואים כיצד מתפתח סיפור תחקיר עיתונאי מקצה עד קצה, החל משלב איסוף קצוות החוטים, דרך הראיונות עם הנפגעים ובחירת הכיוון אליו תלך הכתבה ועד השלבים האחרונים בהם נבחר מועד הפרסום. כל זאת מתחת לצילה הכבד והמאיים של הכנסיה, שהיא גוף בעל השפעה בעירם של הסלטיקס והרד-סוקס.

הקאסט, שמכיל עוד כמה וכמה שמות מוכרים כמו רייצ'ל מק'אדמס וסטנלי טוצ'י, אינו מדגים תצוגת משחק יוצאת דופן. בגלל שעיקר הסרט הוא הסיפור ולא הדמויות, לא מוקדש לדמויות מספיק זמן מסך כדי לספר לנו על עצמן. על כל אחת מהן אני יכול לציין רק עובדה סמלית אחת, ולא לטעון שאני יודע עליה הרבה. לכן השחקנים עצמם, מוערכים ומפורסמים ככל שיהיו, נראים בעיקר כאילו הם מדקלמים את הטקסט ללא רגש. יוצא דופן הוא מארק רופאלו, שמשחק את דמותו של מייק המכור לעבודה, ומצליח להפוך אותה למעניינת יותר.

"ספוטלייט" הוא סרט נהדר לחובבי הביוגרפיות, כי על אף שהוא עוסק בתוכן רציני וכבד, הוא עדיין נשאר סרט זורם וערוך היטב. עם זאת, הוא כאמור לא קליל והעלילה שלו לא מתמקדת בדמויות כלשהן, ובהתפתחותן. מכיוון שעיקרו של "ספוטלייט" הוא הסיפור, החלק שהיה המשמעותי ביותר עבורי בסרט הוא כתוביות הפתיחה שמכריזה על ההתבססות על אירועים אמיתיים וכתוביות הסיום שמסבירות מה קרה בעולם לאחר האירועים אותם הסרט מתאר. עבור האקדמיה נראה הקשר הזה למציאות מספיק כדי לתת לסרט את הדחיפה הקטנה הנוספת בדרך למועמדות ל-6 פרסי אוסקר.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA 

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: ספוטלייט - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: ספוטלייט - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top