728x90 AdSpace

קרימזון פיק - ביקורת

יום רביעי, 28 באוקטובר 2015
  
מאת: רותם יפעת

יש משהו מטעה ב"קרימזון פיק" של גיירמו דל טורו. על פניו, זהו סרט אימה על טבעי הכולל נערה היכולה לתקשר עם רוחות. זה לא עניין של ספויילר או חשיפת טווויסט, הדבר ברור מהטריילר ואף נאמר לנו בפתיחה של הסרט. אנחנו נכנסים לסרט בידיעה ברורה מה צפוי לנו. אבל זוהי בעצם כסות. עיקר האימה נובע מגורמים אנושיים בלבד. בכלל, בניגוד לסרטים אחרים בז'אנר, הרוחות הן פסיביות, משמשות כמורות דרך או מדריכות לגיבורה.

דל טורו שב לעולם הפנטזיה והרוחות אחרי ההתנסות שלו עם רובוטים ב"פאסיפיק רים". הז'אנר והפנייה לקהל פחות-צעיר (שבאה לידי ביטוי גם באיטיות של הסרט) מאפשרים לו לחזור לקיצוניות הגרפית של האלימות כפי שהתנסה בו כבר ב"מבוך של פאן". למרות זאת והודות לצילום העדין והאופן בו האפלה מצטלמת, זה מרגיש בטוב טעם (עד כמה שזה יישמע מוזר). ברם כל הוויזואליה הזו לא יכולה להחליף תסריט חלש. דל טורו רצה לעשות רומן גותי, ואכן הצליח – אלא שבלי אמירה או תוספת על ז'אנר ישן, יש תחושה של טעם של פעם. הסרט אף מתרחש בסוף המאה ה-19 בהתאם לרומנים הגותיים. אני לא בטוח שניתן להציג עלילה גותית בתקופה אחרת, אבל זה לפחות היה יכול להיות מעניין.

אדית' (מיה ויסקובסקה), צעירה עם שאיפה להיות סופרת אימה מתאהבת בתומאס שארפ, אציל אנגלי שמשפחתו נפלה מנכסיה (טום הידלסטון). הוא מגיע לאמריקה עם אחותו לוסיל (ג'סיקה צ'סטיין) כדי לחפש משקיעים לפיתוח המצאה שלו שתעזור לו להפיק את המיטב מאדמותיהם. לאחר שאביה מת והיא נותרת ללא קרובי משפחה, השניים מתחתנים ועוברים לאחוזתם המבודדת באנגליה. בלילות אדית' מקבלת סיורים בבית בעזרתם של רוחות הבית שסיימו את חייהם בצורה לא הכי אסתטית ומתחיל להבין שלא הכול כשורה עם בעלה ואחותו ושהיא אף נמצאת בסכנה.

הבעיה בסרט היא לא בביצוע אלא בשאיפה, שכן מבחינת מבנה התסריט, הכול עובד: אין בו חורים או דברים הגיוניים, העלילה מורכבת נדבך על נדבך. מעבר לבעיה של אנכרוניזם, הסרט גם נוטה להסביר את עצמו ולא משאיר מקום לצופים 'לעבוד'. את מה שיש לסרט לומר הוא צועק וחושף. הדבר בולט בעיקר בנוכחות של הרוחות כתוספת ולא כמניע עלילתי. הדבר נאמר לנו במפורשות כשהגיבורה מספרת שהרוחות בסיפור שהיא כותבת הן רק מטאפורה לעבר.

מיה ויסקובסקה עושה גרסה מבוגרת של "אליס": נערה מעט תמימה שנקלעת למצב בעייתי הכולל חזיונות שלא ברור מה אמיתי ומה לא. אבל עודף התמימות שלה מקומם. לא שופטים אדם בצערו, אבל לפחות שנזכה לראות את צערו ולא לקפוץ ממות אביה למעבר לאנגליה. טום הידלסטון מקסים כהרגלו, והוא הסיבה היחידה לכך שהפתיות של אדית' מתקבלת על הדעת. מי לא היה מתאהב בו? הוא מקשה עלינו לכעוס עליו גם כשהוא לא תמיד הכי נחמד (עבד לו גם עם לוקי, מעניין אם גם במציאות זה מצליח לו). הדמות של ג'סיקה צ'סטיין היא הכי בעייתית, שכן היא מתפקדת בעיקר כמניע עלילתי ולא כדמות מורכבת. המאפיינים היחידים שיש לה הם שטחיים ואף סטריאוטיפים. לא ברור האם זוהי תצוגת המשחק שלה או הכתיבה. כנראה שכמו תמיד התשובה היא באמצע.

בחודש הבא המתקפה הגותית צפויה להמשך עם צאת גרסה נוספת של אחד הרומנים הנודעים מהתקופה, "פרנקנשטיין" על פי הסופרת מרי שלי (שאף מוזכרת בסרט). אך בשונה מ"קרימזון פיק" נדמה שיש נסיון לעסוק בז'אנר על ידי הצגת נקודת המבט של איגור ולא ד"ר פרנקנשטיין. אולי טריק שחוק, אבל לפחות טריק.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA 

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: קרימזון פיק - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: קרימזון פיק - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top