סינדרלה 2015 - ביקורת

יום חמישי, 19 במרץ 2015


  
מאת: יונתן דורון

אין הרבה חדש ב"סינדרלה" החדש, מלבד גישה חיובית מאוד של אלה, שנקראת סתם בלי סיבה לפעמים גם סינדרלה. הסרט הוא גרסה חיה -ללא השירים- של הסרט המצויר של דיסני מ-1950. הסרט אינו העתק אחד לאחד, ואת הרגע התסריטי הפשוט והמוצלח ביותר מהגרסה המצוירת לא שחזרו בסרט הזה.

אין ספק שהשקיעו בתלבושות המרהיבות יותר מאשר בתסריט חסר המעוף שכתב כריס וייץ (שכתב וביים את "מצפן הזהב" ואת "רווק פלוס ילד" עם יו גרנט). יש הקדמה ארוכה להפליא, בעיקר בימים אלו שהכול מהיר וקצרצר. זה אמור להיות טוב ש"לוקחים את הזמן", אבל זאת אקספוזיציה שאתה בעיקר מחכה שתיגמר.

גם לאגדה מוכרת אפשר (בעצם: חובה!) להכניס משהו חדש, נוסף, מקורי – אחרת למה לעשות את זה? רק בשביל הכסף? התשובה היא "כן" במקרה הזה. כן, במקרה של דיסני; כן, במקרה של קנת' בראנה ששני הסרטים האחרונים שביים "ג'ק ראיין: גיוס הצללים" ו"ת'ור" (חצי הסרט שמתרחש על כדור הארץ מוצלח יותר) משכיחים את עברו כבמאי מקורי ונלהב ("המלט" שלו מושלם!). וכן, גם קצת לקייט בלנשט בתפקיד האם החורגת. היא נהדרת בו, אך מבוזבזת ואני מקווה שתנצל את זמנה בתבונה יתרה יותר.

הקטע שבו הפיה (שאותה מגלמת הלנה בונהם קרטר עם קלילות חביבה) מפעילה את קסמיה ומכינה את סינדרלה לנשף, כולל העכברים שהופכים לסוסים כמו בסרט המצויר של דיסני, הוא סתמי כמו כל מה שקורה לפניו ואחריו. זהו רגע קולנועי שצריך להיות הכי מלהיב ומקסים (כמו הסוף של "נני מקפי", סרט בינוני עם רגע מלא קסם קולנועי).

את סינדרלה מגלמת לילי ג'יימס, שהצטרפה ל"אחוזת דאונטון" כרוז בסוף העונה השלישית (ואת אחת מאחיותיה החורגות מגלמת סופי מקשירה, שמשחקת את דייזי, עוזרת הטבחית באותה סדרה). במרץ 2017 נוכל לראות את הגרסה החיה של דיסני לסרטם "היפה והחיה" (1991), כשבתפקידים הראשיים אמה ווטסון (הרמיוני בסרטי הארי פוטר) ודן סטיבנס המבוגר ממנה ב-8 שנים בלבד (חשבתי שיותר עד שבדקתי); הוא גילם את מת'יו קרולי בשלוש העונות הראשונות של "אחוזת דאונטון". דיסני גם עובדים על גרסה חיה של "דמבו" (1941), אחד הסרטים המצוירים הראשונים שלהם, וטים ברטון אמור לביים את הגרסה הזאת. מעניין אם גם הוא חובב "אחוזת דאונטון".

לפני הסרט מוקרן סרט קצר עם הדמויות של שובר הקופות הענק "לשבור את הקרח", הסרט המצויר הכי מצליח אי פעם. רוב הסרטון בן 7 הדקות הוא שיר, שזה בסדר, רק היה נחמד אם היה מדובר בשיר שמלווה עלילה כלשהי. רואים את כל הדמויות המפורסמות, מזכירים לרגע את השיר "Let It Go", ויש דמויות חדשות שאני משער שכבר נמכרות כבובות בחנות הקרובה לבית הקולנוע בארצות הברית.

נזכרתי פתאום שלא כתבתי דבר על ריצ'רד מאדן ("משחקי הכס") המגלם את הנסיך שמתאהב בסינדרלה. פשוט אין מה לכתוב עליו. הוא לא כובש, הוא לא מקסים, הוא לא משעשע, הוא לא סוחף, הוא לא דבר. ואת אביו מגלם דרק ג'קובי, שחקן קבוע בסרטיו הראשונים של בראנה.

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA 

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: סינדרלה 2015 - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: סינדרלה 2015 - ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top