מאת: יונתן דורון
"הקומה ה-7" הוא סרט מתח מעניין בן 88 דקות, סרט ארגנטינאי שבקלות יכול להיות מצע לגרסה אמריקאית. "הקומה ה-7" היא הקומה ממנה יורדים במדרגות שני ילדיו של עורך דין שיורד במעלית. הוא מגיע לקומת הקרקע, הילדים לא. מה קרה להם? זה בקלות היה יכול להיות פרק בסדרת דרמה-מתח אמריקאית עם בלש/שוטר שמוביל את החקירה בצמוד לאב.
כל סרט שאינו בשפה האנגלית שמוקרן בארץ בבתי הקולנוע הוא מבורך (לא במקום אלא בנוסף), ויש לשער שהשחקן הראשי המוכר שכנע את המפיצים לבחור דווקא בו. את התפקיד הראשי מגלם ריקארדו דארין, שחקן נהדר, שראיתי אותו במספר סרטים בשנים האחרונות, בתפקידים מגוונים: "תשע מלכות" (שזכה לגרסה אמריקאית), "הסוד שבעיניים" זוכה האוסקר (בקרוב גרסה אמריקאית; וגם ל"הקומה ה-7" אפשר לדמיין גרסה באנגלית, אולי לא עם כוכב כמו ראסל קרואו או ליאם ניסן [שוב יחטפו ילדים שלו?!], אבל בהחלט מישהו מדרג ב'), "סיני בטייק-אוויי", ובקרוב נוכל גם לראות אותו במועמד הארגנטינאי לאוסקר "סיפורים פרועים". את אמם של הילדים שנעלמו מגלמת בלן רודה, המוכרת גם היא, מסרטים ספרדיים כמו "הים שבפנים" ו"בית היתומים".
הסרט נמנע מסנטימנטליות יתר, שהאמריקאים בוודאי היו מוסיפים לעלילה, יחד עם פסבדו-חשודים ויותר אלימות. אין לי עוד הרבה להוסיף על הסרט. הביקורת היא כמו הסרט: קצרה ועניינית ונטולת סנטימנטליות.
פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: