הבעיה העיקרית ב"קרב חמשת הצבאות" היא שהוא נעדר את אותם הדברים שהפכו את הטרילוגיה ההיא למה שהיא, ואף זיכתה אותה באוסקר(ים). נקודת האור היחידה היא דמותו של בילבו באגינס. פרימן שנראה שנולד לדמותו של באגינס – בחור טוב לב עם חיוך ממזרי – מקסים בכל רגעיו על המסך, אבל אלו לא מספיקות להחזיק סרט.
מאת: רותם יפעת
במהלך השבוע שקדם לצפייה שלי בסרט "ההוביט – חלק 3: קרב חמשת הצבאות", קראתי לו לא פעם בטעות "שר הטבעות" החדש. עכשיו, משאני כבר אחרי הצפייה בסרט, כנראה שהבלבול לא היה מקרי: יותר מקודמיו (למעשה קודמו; את הראשון בטרילוגיה הנוכחית לא ראיתי), הסרט החדש מרגיש כמו גרסה דהויה של הסרט המסיים בטרילוגיה המקורית. אם כי יאמר לזכותו שיש לו כמות סופית של סיומות – גם זה משהו.
הסרט ממשיך מהנקודה בה עצר הסרט הקודם: הדרקון סמאוג (קולו של בנדיקט קמברבאץ') התעורר משנתו ויוצא לתקוף עיר האגם. אנשי העיר בהנהגתו של בארד (לוק אוונס) מוצאים מקלט בעיירה נטושה בהרים הסמוכים. תורין (ריצ'ארד ארמיטאג') מוביל את חבורת הגמדים בחיפושים בתוך ההר אחר אבן הארקנסטון בעלת המשמעות הרבה לגמדים. לאט לאט תורין מאבד את שפיותו בחיפוש ומסרב לכבד את התחייבותו לבראד ואנשי האגם. בילבו באגינס (מרטין פרימן מסדרות הטלויזיה "שרלוק"' "פארגו" ו"המשרד" הבריטי בין היתר) מנסה לפייס בין הצדדים, אבל תורין חצי משוגע חצי עקשן מסרב מעדיף לצאת לקרב בסגנון מצדה מול בני האדם והאלפים שגם רוצים חלק מההר.
מאחר וסרטי "שר הטבעות" לא יכולים להיגמר תוך שעה וחצי, יש דאוס אקס מכינה באמצע הסרט שהופך את יחסי הכוחות: צבא הגמדים מגיע לעזרתו של תורין ומכינים את הקרקע לקרב יותר שקול. אבל רגע לפני שטיפת דם אחת נשפכת, צבא האורקים שמטרתו לכבוש את הצפון מגיע (שינסה בוינטרפל – נראה לי יהיה יותר פשוט לכבוש אותה) וכל הצדדים מתאחדים להילחם בהם.
הבעיה העיקרית ב"קרב חמשת הצבאות" היא שהוא נעדר את אותם הדברים שהפכו את הטרילוגיה ההיא למה שהיא, ואף זיכתה אותה באוסקר(ים): במקום קרב מיתי בין הטוב לרע המוחלט על עתיד הארץ התיכונה הפעם המאבק הוא בין כמה גמדים לאלפים שלבסוף מאחדים כוחות להלחם באורקים בעלי מניע לא ברור; הדמות הראשית קפואה ונדמה שהיא סובלת מתסביכים של נער אימו ולא מאתגרים של מנהיג אמיתי. נקודת האור היחידה היא דמותו של בילבו באגינס. פרימן שנראה שנולד לדמותו של באגינס – בחור טוב לב עם חיוך ממזרי – מקסים בכל רגעיו על המסך, אבל אלו לא מספיקות להחזיק סרט.
אבל כפי שאומרים בדיונים פוליטיים, אסור להשוות, ובאמת גם בלי ההשוואה
לקודמיו, הסרט הנוכחי לא עומד בפני עצמו: העלילה קלושה, עם שעה ועשרים של
הכנות לקרב המרכזי שבקלות יכלו להסתכם בחצי שעה. ואם זה לא מספיק, אז
הקרבות חסרי מעוף, וכל מה שהוביל לכך מובנה בצורה ישירה ללא פיתולים. ואולי
ההשוואה לטרילוגיה המקורית היא בכלל לא ההשוואה הנכונה. הטרילוגיה
הרלוונטית להשוואה היא הטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים".
שתי סדרות של פריקוולים שכל מה שיש בהם זה בעיקר בצע כסף. אני מקווה
שבניגוד למלחמת הכוכבים, העיסוק בטולקין יגווע, ושעוד חמש עשרה שנים "נזכה"
לעיבוד קולנועי ל"הסילימירילון". נראה לי פיטר ג'קסון מיצה את כל האפשרויות עם הארץ התיכונה. אולי הזמן להיזכר שיש בעולם עוד נושאים. אם מייקל ביי הצליח לקחת הפסקה מ"רובוטריקים", גם פיטר ג'קסון יכול.
פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA
רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
0 comentários: