728x90 AdSpace

זעם - ביקורת סרט

יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

זעם - ביקורת סרט
בסופו של דבר, אין סיבה להמליץ על הסרט, אך גם לא צריך להימנע מצפייה בו. כמו הרבה יותר מדי סרטים בשנים האחרונות הוא עשוי טוב, אך מדובר בסרט בינוני.


מאת: יונתן דורון

"זעם" הוא השם של טנק שצוותו האמריקאי נלחם בלב שטח גרמניה בשלהי מלחמת העולם השנייה. זהו סרט מלחמה שלא מבוסס על סיפור אמיתי מסוים או דמויות מהמציאות. קטעי הלחימה בו טובים, הקטעים בין אנשי צוות הטנק סבירים, הסרט מעניין ולא עמוס בקלישאות, אך אין פה סיפור מעבר למה שרואים, כלומר: זה סיפור מלחמה שגרתי ומקבלים את מה שמצפים ושום דבר מעבר לכך. חוץ מזה, שימו לב שיש מספר קטעים עם אלימות גרפית (מה שמבדיל אותו מסרטי המלחמה של הוליווד הישנה).

דרך טובה לפתוח סרט (או סדרה) היא בהצגת דמות חדשה בעיר חדשה או במשרה חדשה. במקרה הזה מדובר בנורמן, איש צוות צעיר מאוד ולא-מיומן לתפקיד שלו בתוך צוות טנק מלוכד. הטנק המדובר הוא של הצבא האמריקאי, המלחמה היא מלחמת העולם השנייה, המקום הוא אזור כפרי בגרמניה והזמן הוא לקראת סוף המלחמה.

את נורמן מגלם לוגן לרמן ("כמה טוב להיות פרח קיר", "פרסי ג'קסון") שבמהלך הסרט הופך בעל כורחו והרבה בהתערבות מפקדו מנער לגבר כביכול. וזה בעיקר הסיפור שלו והקשר שלו עם אותו מפקד הטנק (בראד פיט). אנחנו לא באמת לומדים להכיר את הדמויות האחרות, שניתן פשוט לתייג כדתי (שיאה לה באף, "וול סטריט 2", "נימפומנית"), מעט משוגע (ג'ון ברנת'ל, הסדרה "המתים המהלכים") והיספני (מייקל פנה, שכיכב ב"סוף המשמרת", סרטו הקודם של הבמאי דיויד אייר, ולא עושה פה הרבה). לפחות אנחנו לא זוכים ליותר מדי "סיפורים מהבית", על הבחורה שאהבו, זיכרונות של מעשי קונדס מבית הספר, השאיפות והחלומות של דברים שיעשו אחרי המלחמה וכדומה.

כמו כן מופיעים בסרט בתפקידים עוד יותר קטנים: ג'ייסון אייזק (שחקן מצוין שלא מקבל מספיק הזדמנויות לתפקידים עסיסיים ומנסה שוב ושוב את מזלו בסדרות טלוויזיה לאחרונה) כסרן שמגיח לרגע פה ושם, וסקוט איסטווד כחייל, שאני מציין רק כי הוא הבן של קלינט.

פיט הוא המפקד הקשוח (שהולך הצדה לבכות אחרי זה) והוא מוצלח בתפקיד שדורש כריזמה. הכמעט שעתיים-ורבע של הסרט עוברות ביעף ובעניין, הרבה בזכותו, מלבד קטע בביתן של שתי נשים גרמניות שנמשך לנצח ואיחלתי שמישהו יתחיל להפציץ את הרחוב כמה שיותר מהר. סוג של פספוס שהבחנתי בו קשור לאהבה/העדפה הבלתי ברורה שדברים יקרו בחושך: באור מלא רואים את הגרמנים המתקרבים עד ממש מרחק שמיעה, והקרב הגורלי עצמו מתרחש בלילה. חוץ מזה, הסוף די צפוי ויש בו קטע (רגע קצר) ממש מיותר שרק גורע ולא מוסיף לחוויה הכללית.

בראד פיט הוא אחד הכוכבים הגדולים כיום. כשהוא אומר "כן" לתסריט – יש סרט. בזכותו הושג המימון הנחוץ להפקת הסרטים "עץ החיים" ו"12 שנים של עבדות". לא אהבתי את כל הסרטים שלו בשנים האחרונות, אך הוא שחקן טוב והבחירות שלו מעניינות. בחמש השנים האחרונות השתתף ב"מגה מוח" המצויר הנפלא, "מאניבול" המוצלח, "הורג אותם ברכות" האיום, "מלחמת העולם Z" הסוחף ו"היועץ" המזעזע.

בסופו של דבר, אין סיבה להמליץ על הסרט, אך גם לא צריך להימנע מצפייה בו. כמו הרבה יותר מדי סרטים בשנים האחרונות הוא עשוי טוב, אך מדובר בסרט בינוני ללא דבר יוצא דופן או משהו (אפילו קטע) זכור במיוחד (אפילו צילום יפה של מטוסי קרב שממלאים את השמים לא ייכנס לרשימת סיכום השנה שלי בעוד חודשיים); הוא לא ממש מרגש ולא גורם לך לחשוב אחרי זה על הדברים שקרו (אני חושד שהרגע הקצר שהזכרתי לעיל נועד לעורר מחשבות אצל הצופים).

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA   

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: זעם - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: זעם - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top