728x90 AdSpace

המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים חוגג 5 שנים. ראיון עם מנהל המיזם, יורם הוניג

יום שני, 13 באוקטובר 2014

מאת: אלי שגב

המיזם לקולנוע ולטלויזיה בירושלים חוגג 5 שנות תמיכה (6 שנות קיום ופעילות), עם כ-50 מיליון ש"ח שהושקעו ביצירה קולנועית וטלויזיונית שצולמה בבירת המדינה. בסוף השבוע האחרון עלה הסרט "מיתה טובה" לאקרנים בארץ וזוכה לביקורות חיוביות מאד, והוא מצטרף לשני סרטים אחרים שכבר עלו על המסכים הגדולים ברחבי הארץ: "שושנה חלוץ מרכזי" ו"זינוק בעליה". "מיתה טובה" מוקרן בימים אלו גם בפסטיבל חיפה (אחרי הקרנה מוצלחת גם בפסטיבל ונציה), לצד הסרט הנתמך "יונה" והאנתולוגיה "מכתב אהבה לקולנוע" שעל סרטיה הקצרים נמנים גם כאלה שהמיזם תמך בהם.

מאז הוקם המיזם לקולנוע ולטלויזיה ב-2008 כיוזמה של "קרן ירושלים" (קרן התמיכה בתרבות של העיר, כמו הסינמטק וסם שפיגל) ו"הרשות לפיתוח ירושלים" (גוף לפעילות תעשייתית), הוא הפך לקרן קולנוע בולטת מאד, שהתנאי שלה לצלם לפחות חצי מהסרט בעיר ירושלים גורם לתסריטאים לשנות את העלילות שלהם. כמות הסרטים שצולמו בבירה קפצה פי 4, עד כדי כך שעקפה ב-5 שנים את כל שישים ושתים השנים שקדמו, מקום המדינה. המיזם רשם השנה שתי הצלחות משמעותיות נוספות: נטלי פורטמן, ילידת העיר הפועלת בהוליווד, צילמה בירושלים את "סיפור על אהבה וחושך" שלה לפי ספרו של עמוס עוז, והסדרה האמריקאית "DIG" (על פי רעיון של הישראלי גידי רף), הגיעה לבירה כדי לצלם את העלילה על סוכן אף-בי-איי שחוקר שם רצח ארכיאולוגית צעירה. כשמבצע צוק איתן התארך, ההפקה החלה לחשוש ולבסוף עזבה לצלם במלטה.

לכבוד כל זאת, קיימתי ריאיון עם מנהל המיזם בכל שנותיו, יורם הוניג.

איך מתנהל הליך הבחירה בפרויקטים שיזכו לתמיכה מהמיזם?

יורם הוניג: השיטה שלנו, שמוצגת לכל מתעניין באתר המיזם, [מבוססת על] 3 קרטריונים ראשיים: מקומה של ירושלים בתסריט, איכות התסריט ויחודיות התסריט. כל קריטריון כזה מחולק לתתי סעיפים, על מנת לדייק את משוב הלקטורים ולהכריח אותם לבדוק לעומק ולנמק, ולתת ליוצרים הערות ענייניות ופרקטיות ולא רק "אוהב/לא אוהב".

מנהל המיזם קורא את כל ההגשות ומקיים פגישות סביב שולחן עגול עם 2 לקטורים בכל מסלול. מתקיים דיון סוער ובו נבחרים עד פי 2 פרויקטים מיכולת התמיכה בכל מסלול- דהיינו, אם המיזם יכול במועד לתמוך ב-3 סרטי קולנוע, יעלו לשלב הבא, שלב הפרזנטציה עד 6 פרויקטים. כך לא נוטעים תקוות שווא אצל מי שאין לו סיכוי לקבל תמיכה ומקצרים את התהליך. בשלב הפרזנטציה מוצגים דברים מעבר לתסריט הכתוב: מוכנות הפקתית ותפישת בימוי, כולל ליהוק ותפישה קולנועית אודיו-ויזואלית.

הסרטים המובילים מומלצים על ידי מנהל המיזם לועדה מייעצת הכוללת את מנהלי בתי הספר לקולנוע בעיר (סם שפיגל, מעלה, בצלאל), נציג העירייה, נציג הציבור, נציג הלקטורים והנהלת הרל"י. מתקיים דיון של תוכן ותקציב והודעה נמסרת לזוכים.

יורם הוניג, מנהל המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים.
יורם הוניג, מנהל המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים.

כל התהליך אורך עד 14 שבועות כשבדרך כלל הוא עד 12 שבועות. בתהליך נבחרים הסרטים הטובים, [אבל] שיטת הדירוג הנקודתי יוצר בכל קרנות הקולנוע בעיה שדווקא סרטי ה'אמצע' זוכים למירב הנקודות בגלל ממוצע. אי אפשר באמנות לקיים ממוצעים, ודווקא הסרטים האחרים הם בדרך כלל המעניינים ופורצי הדרך. לכן, בדיון הסוער, אם לקטור מעוניין להזמין פרויקט שלו שזכה אצלו ל-10 [נקודות] ואצל אחרים לדירוג נמוך – הוא יכול להטיל 'וטו חיובי' לפרויקט אחד כזה. ההיסטוריה שלנו מוכיחה שהשיטה הזו מאפשרת הפקת סרטים יחודיים שלא היו זוכים לתמיכה בשיטה 'הממוצעת'.

האם כמדיניות בבחירת הסרטים שיזכו לתמיכה מהמיזם, ישנה העדפה כלשהי? סרטים שיפנו לקהל הרחב בישראל? סרטים שיפנו לפסטיבלים בחו"ל?

כדוגמת קרנות דומות באירופה, מטרת המיזם הינה כפולה: העלאת ירושלים העכשווית על המסכים בארץ ובעולם ובנית תעשית קולנוע וטלויזיה יציבה בירושלים. התייעצנו עם קרנות רבות באירופה ובארה"ב ופיתחנו שיטת בחירה ומיון שהוכיחה עצמה. היום אותן קרנות שאיתן התייעצנו לפני 6 שנים, בעקבות הצלחת סרטי המיזם, באות להתייעץ איתנו.

הגישה שלנו הינה של שקיפות וענייניות בבחירת הפרויקטים. אין יתרון יחסי לירושלמים, ליוצרים בעלי ניסיון, או לבעלי מימון מובטח. הסרטים הטובים בדרך כלל יזכו גם לחשיפה בעולם וגם להצלחה מסחרית בארץ – ראה כל סרטי המיזם וסדרות הטלויזיה עד כה. כך שהמיזם לא צריך לחפש סרטים "המתאימים" לחו"ל או לקהל הישראלי.

האם אתה מרגיש שמעט מדי סרטי ז'אנר מסוים פונים למיזם, והיית מקוה שיותר יפנו?

סרטי ז'אנר פונים אלינו. מעטים זוכים בתמיכה מכיוון ואינם טובים מספיק. [מבין הסרטים שתמכנו בהם,] סרט המתח "התאבדות" זכה בפסטיבל אוטופיה האחרון.

האם אתה מרגיש שהמיזם יצר מציאות חדשה בתסריטים הישראלים, לפיה עלילות רבות של סרטים שלאו דווקא היו מתרחשות בירושלים, שונו אל העיר "בכוח" כדי לעמוד בדרישה לצילום לפחות 50% מהסרט בירושלים?

המיזם יצר מציאות חזקה בכל הארץ. היום רוב הסרטים כבר אינם מצולמים בתל אביב – מה שהיה עובדה עד לפני 5 שנים. ברור שהמניע העיקרי לכתיבה על ירושלים הינו כלכלי. אין בכך בושה- זהו כורח המציאות בארץ. התסריטים הטובים אינם רק ממקמים את הסיפור בירושלים אלא ממנפים את העיר על הנופים/גוונים/טיפוסים/בעיות/אגדות/ממלכתיות שבה לצרכים דרמטים. בעבר אכן תמכנו בסרטים שרק טכנית מתקיימים בירושלים, אנחנו קרן לומדת, היום אנחנו יותר מדויקים בדרישות שלנו והיוצרים יותר מדויקים בהבאת ירושלים שלהם אל המסך.

"רווקה פלוס". מיכל ינאי, מיקי לאון, יעל טוקר.
"רווקה פלוס". יעל טוקר מימין, עם מיקי לאון ומיכל ינאי. קשר רופף לעיר ירושלים.

ישנם קולנוענים שלקחו ברצינות את הדרישה לצלם לפחות 50% מהסרט בירושלים, וכך נוצרו סרטים כמו "פלאות" שמעבירים חוויה ירושלמית מובהקת לצופים, החל מהניב המקומי ועד שימוש חכם בלוקיישנים. מאידך, גם נוצרו סרטים כמו "רווקה פלוס", שהקשר שלהם לירושלים רופף מאד. האם אופי שילוב העיר בעלילה ושילובים של אנשי צוות ירושלמים משפיע על הבחירה לתמיכה?

אנחנו לא מחייבים מפיקים להעסיק ירושלמים – הרי לא ניתן לבצע ליהוק או ציוות מקצועות מפתח על פי גיאוגרפיה. אנחנו בשיטת הגזר ולא בשיטת המקל: המפיק חייב להוציא סכום X בעיר ואם הוא מעסיק אנשי צוות הוא מתוגמל בהמשך. אנחנו מנסים לתקן מצב של 60 שנות התדרדרות בתעשית הקולנוע בעיר, ב-6 שנים הראשונות, הפכנו את העיר אטרקטיבית לצילום. מיטב היוצרים באים לעיר ולצלם. האופק התעסוקתי שנוצר בעקבות המיזם לסטודנטים יגרום להם להישאר בעיר ובמהלך 6 השנים הבאות אנחנו נקים תשתיות קולנוע יציבות בעיר שיעסיקו עשרות.

איך הבריחה של הסדרה האמריאית DIG מהארץ, השפיעה עליכם ועל תמיכות עתידיות להפקות בינלאומיות?
לאחר 5 שנות עבודה בניסיון להביא הפקות בינלאומיות גדולות לארץ בכלל ולירושלים בפרט, ההפקה של דיג הייתה הצלחה מצויינת. המצב הביטחוני פגע בהצלחה. אולם מעז יצא מתוק. הממשלה אישרה לנו (ייחודי לירושלים) מסלול תמיכה להפקות ענק מחו"ל בצורת החזר על הוצאות בארץ של 25%. בקרוב נפרסם את הנוהל וישנן כבר כמה הפקות מתעניינות.

"מיתה טובה" עכשיו בקולנוע, 4 מתוך 9 סרטים שהוקרנו ביום הקולנוע הישראלי נוצרו בתמיכת המיזם, ובפסטיבל חיפה מוקרן "מכתב אהבה לקולנוע" שהמיזם תמך בכמה מהסרטים בפרויקט. הקהל הישראלי הרחב חשוב למיזם?

אנחנו מקיימים פרימיירה ירושלמית חגיגית עם כל סרט היוצא לאקרנים. אנחנו מאד מאד מאושרים שישראלים באים לקולנוע הישראלי ורואים ירושלים עכשווית אחרת על המסך. השנה יש לנו הצלחה מצוינת ושנה הבאה עוד יותר.

"מיתה טובה", "שושנה חלוץ מרכזי" ו"זינוק בעליה" מוקרנים בימים אלו בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.
"יונה" ו"מכתב אהבה לקולנוע" מוקרנים בימים אלו בפסטיבל חיפה.
"מכתב אהבה לקולנוע" מוקרן בימים אלו גם בערוץ "yes הקולנוע הישראלי".

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA  

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים חוגג 5 שנים. ראיון עם מנהל המיזם, יורם הוניג Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים חוגג 5 שנים. ראיון עם מנהל המיזם, יורם הוניג Rating: 5 Reviewed By: בלוגר
Scroll to Top