שומרי הגלקסיה: ביקורת

יום שישי, 1 באוגוסט 2014
שומרי הגלקסיה: ביקורת

מאת: רותם יפעת

בעוד כמה שנים הטקסונומיה של הקולנוע האמריקאי תשתנה ולצד הוליווד וקולנוע עצמאי יתפתח ענף מיוחד עבור אולפני מארוול. ובתוך זה, "שומרי הגלקסיה" יהיו ענף משל עצמם. לא רק כי הם לא קשורים לענף המרכזי של "הנוקמים" (לפחות לא כרגע. זה רק שאלה של זמן עד שגם אלו ייפגשו) אלא כי הם לא עשויים מאותו חומר. הדבר בא לידי ביטוי בשני היבטים עיקריים: הגיבורים הם חבורה של דחויים, שמה שמאחד אותם הוא בעיקר בצע כסף. דבר שני, בתור גיבורים לא שגרתיים, ההתנהגות שלהם היא בהתאם: הם מקללים בלי הרף, לא חושבים יותר מדי על השלכות המעשים שלהם – פועלים מאינסטינקט טהור כמעט.

והחריגות של הדמויות גם הופכת את הסרט לשונה בנוף המארוולי ומהנה יותר. אלו אולי גיבורים עם כוחות על, אבל הם ללא ספק לא גיבורי על. זו לא הפעם הראשונה שסרטי מארוול מציגים אנטי גיבורים, למעשה רוב "הנוקמים" ברחו בשלב כזה או אחר מהאחריות הנלווית לכוחות שלהם, אבל אצל "שומרי הגלקסיה" ההתלבטות בכלל לא קיימת, לפחות לא בהתחלה. המעבר ממשימה תמורת כסף למשימה של הקרבה ושמירה על הגלקסיה היא בלי דיאלוגים רבים מדי והתחבטויות פסיכולוגיות. הגיבורים עושים את זה, כי זו הדרך היחידה לשרוד.

כמו בכל סרט קומיקסי (ובעצם גם בעולם האמיתי), הרע הגדול רונאן (לי פייס), רוצה להשמיד כוכב או שניים. למה? כי זה כוכב חסר התחשבות שעושה קריוקי עד 01:00 בלילה. נכון, לא יפה, אבל תגובה מוגזמת משהו. והדרך הכי טובה לעשות את זה היא עם כלי נשק מיתי (מין שילוב בין כוכב המוות לטבעת של סאורון) שחבויה במערה מבודדת בכוכב נטוש. אך רגע לפני שאנשיו מגיעים לשם, פיטר קוויל (כריס פראט) בוזז מקצועי מקדים אותם ובורח עם השלל. קוויל, שנחטף מכדור הארץ בתור ילד וגודל על ידי הבוזזים, בוגד באביו המאמץ/חוטף ומנסה למכור את החפץ בעצמו. אך המכירה לא יוצאת לפועל וקוויל מוצא את עצמו נרדף על ידי גאמורה (זואי סלדנה), שליחה של רונאן. בדומה לקוויל גם היא נחטפה ממשפחתה וגודלה כדי להיות לוחמת על ידי האב המאמץ שלה. לכן זה לא מפתיע שגם היא בוגדת באביה המאמץ/חוטף. קוויל זוכה לעזרה לא צפויה משני ציידי ראשים, רוקט (בראדלי קופר) וגרוט (וין דיזל) –  דביבון מהונדס גנטית ועץ חייזרי – שרוצים את הפרס על ראשו.

הארבעה רבים בניהם ונשלחים לכלא שם שאר האסירים רוצים להרוג את גמורה בגלל חלקה בפשעים של רונאן. היא משכנעת את החבורה לברוח מהכלא כדי למכור את החפץ המיתי ולהפך לעשירים. אליהם מצטרף דראקס המשמיד (דייב בטיסטה) שרוצה לנקום ברונאן שרצח את משפחתו. החבורה יוצאת לפגוש את ה"אספן" (בניסו דל טורו) למסור לו את החפץ כשבעקבותיהם רונאן ואנשיו.

הרבה מסרטי גיבורי העל, עוסקים במיתוסים בסיסיים בין הטוב והרע: "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "הארי פוטר" ואחרים. "שומרי הגלקסיה" מצליח לחדש ולרענן את השורות בז'אנר לעוס זה. אחת הסיבות לכך היא מפני שהוא לא לוקח את עצמו ברצינות מדי. הוא שומר על איזון בין גיחוך הדמויות להאדרתם.  כך למשל רונאן הנבל הוא פלקט, ללא פסיכולוגיה או הסברים למעשיו, אבל הוא גם לא קריקטורה. הוא על הגבול בין השניים. התוצאה היא דמות שמבססת את המיתוס ומניעה את כל העלילה.

גיבור על לא סטנדרטיים הם זירה מוכרת לבמאי הסרט ג'יימס גאן . בדומה לסרטו הקודם "סופר" גם זהו סרט רווי בהומור, לא רק מילולי אלא גם ויזואלי. חבל שמארוול לא הפקידו בידיו את "אנט מן" אחרי לכתו של אדגר רייט. ובעוד ש"הנוקמים" ו"איירון מן" הם סרטי אקשן רציניים עם דמויות מצחיקות,  "שומרי הגלקסיה" הוא סרט קומי עם עלילה מיתית. ישנו איזון בין בניית דמויות, שילובם עם בדיחות, ועלילה רציפה מצד אחד, ומצד שני אין העמקה פסיכולוגית מעיקה. את הקרדיט על התסריט חולק גאן עם ניקול פרלמן לה זה תסריט ראשון.

ציניות, אנטי גיבורים וקללות מאפיינים גם סרטי גיבורי-על אחרים. אבל אם יש דבר אחד שמאפיין את "שומרי הגלקסיה" ומבליט אותו מעל כל השאר זה פס הקול. סרט מד"ב שמשלב באופן אינהרנטי לעלילה מוזיקה משנות השבעים שמונים (קוויל מאזין לקלטת עם הלהיטים האהובים על אימו שנפטרה רגע לפני שהוא נחטף) הוא בעל גרוב משלו וכמו גיבוריו הוא מעט חריג ולא ממש שם על הכללים.

כריס פראט מוביל את החבורה, ונדמה שהוא נולד לתפקיד הזה. פראט מציג שילוב מדויק בין כישוריו הדרמטיים והקומיים. בדומה לאופיו של הסרט הוא קליל אך רציני באותה מידה. רק שהתפקיד לא יבלע את הקריירה שלו. לעומת זאת זואי סלדנה, המתמחה בגילום חייזריות צבועות גוף, היא רצינית מדי, ופחות משתלבת באווירת האנרכיה ששוררת בסרט. בראדלי קופר לקח את דמותו של פייס מ"צוות לעניין" ושילב אותו עם הדמויות המעורערות אותם גילם בסרטיו של דיויד או. ראסל ("חלום אמריקאי", "אופטימיות היא שם המשחק"). התוצאה היא גאון מטורף על סף הסוריאליזם. ווין דיזל מגלם עץ שכל מה שהוא אומר זה "אני הוא גרוט". לא נראה לי יש מה להוסיף.

התחזיות צופות שהסרט ישבור קופות, ובכל מקרה, הבכירים בדיסני בטוחים בהצלחה וההמשך מתוכנן לצאת ב-28 ליולי 2017. זה לא כולל את האפשרות שנזכה גם לסרטים על כל אחת מהדמויות בנפרד. בנינו, מי לא היה רוצה לראות סרט בו וין דיזל ממוחשב נוהם "אני הוא גרוט" במשך שעתיים?

פורסם באתר אידיבי CC-BY-SA

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: שומרי הגלקסיה: ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: שומרי הגלקסיה: ביקורת Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top