728x90 AdSpace

פומפיי - ביקורת סרט

יום ראשון, 16 במרץ 2014


מאת: מור קומפני

לא רבות הפעמים בהן אני מסיימת צפייה בסרט עם רצון עז לקבל חזרה את השעתיים מחיי שבזבזתי עליו. "פומפיי", למרבה הצער, עונה בדיוק על ההגדרה הזו. "פומפיי" הוא למעשה 102 דקות של כלום גמור, שממון והרבה טפשות בתקציב שעולה על 100 מיליון דולר. את הציפיות רצוי שתנמיכו מראש, ככל האפשר, ואולי עדיף אפילו להמנע לחלוטין מהסרט הכה מיותר הזה.

עלילת סרטו החדש של פול. וו. ס. אנדרסון (לא להתבלבל עם פול תומס אנדרסון וגם לא עם ווס אנדרסון, שסרטו "מלון גרנד בודפשט" עלה לאקרנים זה עתה), מבוססת על סיפור החרבתה של העיר הרומית פומפיי על ידי התפרצות הר הגעש וזוב, בשנת 79 לספירה. על הסיפור האמיתי מולבש מה שנראה כמו שילוב גרוע במיוחד של הלהיטים הקולנועיים "טיטאניק" ו"גלדיאטור"- סיפורו של מילו (קיט הרינגטון מ"משחקי הכס") צאצא לשבט קלטי שמשפחתו נטבחת על ידי הצבא הרומי, שנמכר לעבדות. מילו הופך לגלדיאטור, ומובל לזירה של העיר פומפיי. בדרכו, הוא חולף מול הכרכרה של הנסיכה קאסייה (אמילי בראונינג), בתו של מושל פומפיי. מבטם של השניים נפגש והם מתאהבים- כן, זה מטופש עד כדי כך.

מילו כצפוי יגיע לזירה, יחבור לגלדיאטור המשתווה לו בכוחו (אדוואלה אקינויה אגבג'ה) ואף ילחם על ליבה של הנסיכה מול המצביא הרשע שבמקרה גם הרג את אמו (קיפר סאת'רלנד). כל מה שקורה במהלך הדקות הבאות של הסרט הוא הרבה כלום עד לנקודה בה הר הגעש מתחיל להתפרץ ומאיים להחריב תחת להבותיו את העיר. מילו כמובן נחלץ לעזרתה של הנסיכה והשניים מנסים לברוח על גבי סוסה אל הלא נודע. כאמור כל מה שקורה בשעה הראשונה והדחוסה של הסרט לא באמת משנה או חשוב שכן הכל מתנקז לנקודת ההתפרצות, אך גם מכאן ואילך העלילה מוסיפה להיות משמימה למדי בתוספת תמרות עשן ואפטר אפקט.

אנדרסון, שזכור בעיקר כבמאי סרטי אקשן בינוניים (סדרת סרטי "האויב שבפנים") מנסה את כוחו בסרט אסונות היסטורי ונכשל כשלון חרוץ. עבודת הבימוי שלו מסורבלת, משעממת, חסרת ברק וייחוד. גם ההתכתבות הצפויה עם הסרטים המצוינים לעיל נופלת בין הכיסאות תחת ידיו. השילוב הקיטשי בין האסון של העיר החרבה לסיפור האהבה הכפוי שעבד באופן כה נהדר ב"טיטאניק" הוא שטיק שאבד עליו הכלח, וכאן, גם לא נעשה בחן. האפקטים הממוחשבים ירודים ומפוקסלים למדי, ונראים רע במיוחד כשהם מגיעים לצד דיאלוגים איטיים של כוכבי הסרט, שמתנהגים כאילו כדורי האש הנופלים עליהם מהשמיים הם לא אלא טיפות גשם תמימות, עניין לא אמין במיוחד. אנדרסון צילם את הסרט במצלמת תלת ממד, ממש כפי שעשה בסרטיו האחרים, כך שהאפקט לא נוצר רק בתהליכי הפוסט פרודקשן. עניין זה הוא ככה הנראה, הגורם לכך שהתוצאה הויזואלית כלל לא מרשימה ואפילו מיושנת.

גם השחקנים לא מצליחים לשאת על כתפיהם את שאריות העלילה הרעועות. הדיאלוגים הכבדים שצוינו קודם מנותקים לחלוטין בפיהם מן הקונטקסט. הרינגטון, למרבה הקלישאה, לא מצליח לעשות הרבה מלבד, ובכן, להיות יפה. למעשה, חתול בית ממוצע מצליח להעמיד מנעד פרצופים רחב יותר משלו. מצטרפת אליו בראונינג, שעד כה מצטיינת בבחירת תפקידים גרועים, בסרטים גרועים במיוחד. היא מגלמת דמות בכיינית והיסטרית ועושה זאת לא רע, אבל הופכת מאוסה ושבלונית כעבור עשרים דקות. אגבג'ה משחזר בדיוק מושלם את תפקידו המיתולוגי כמר אקו בסדרה "אבודים", כולל המבטא והמבע הגופני. מעל לכל הקדחת הזו ניצב סאתרלנד עם משחק מוקצן ומעיק, כך שגם השחקנים בסרט לא מהווים אפילו קורטוב של נחמה.

קלינטון שורטר ("מחוז 9") כתב את המוזיקה לאסון הקולנועי הזה ומהווה את הצלע הפחות חלשה במשוואה, אך לא מספקת דיה על מנת לסבול במשך שעה וחצי בחסות אנדרסון והקאסט האנמי שבחר. "פומפיי" אם כך, מספקת חוויה מיותר ואף ניתן לומר גם מפוספסת לסיפור היסטורי מרתק. התוצאה נראית כמו חלטורה מגוחכת ונטולת כל השראה אמנותית, רדודה וטיפשית מכל בחינה אפשרית.

פורסם באתר אידיבי cc-by-sa 

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: פומפיי - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: פומפיי - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top