המבול - ביקורת סרט

יום שני, 31 במרץ 2014

מאת: אופיר איל

סיפורו התנ"כי של נוח, עולה על מסכי הקולנוע בסרט "המבול". סיפור התיבה והעולם רווי הרשע ממנו היא בורחת מקבל חיים בהם אפילו לבורא יש תפקיד (על אף שהדיאלוגים שנכתבו עבורו הם מעט חד צדדיים). מלווה בשלל אפקטים, מנסה "המבול" לנתב במים עמוקים ולאזן בין הרפתקאות מרגשות לבין משמעות דתית ולקח מוסרי- אקולוגי, וזה מצליח, אך רק בחלקו הראשון של הסרט. מאוחר יותר, הכניסה לתיבה וההמתנה בה למים רדודים גובים את מחירם, לא רק מנוח המסכן, אלא גם מהצופה.

בעידן בו המדיום הקולנועי מאפשר להגשים כל חזון נרטיבי, אפשר להמשיך להמציא חייזרים, רובוטריקים או משפחות מתוסבכות, אך גם אפשר פשוט לגשת לסיפורי התנ"ך. מעבר לפן הדתי, מדובר במסמך חברתי מרתק המתאר עלילות והרפתקאות העולים על כל דמיון ומספקים מתח ואימה בלתי פוסקים. בנוסף, השילוב בין מאבקים עקובים מדם לבין תחושת שליחות וצדק חד משמעיים, אינו יוצר סתם סרט פוטנציאלי אלא סרט שיהנה במיוחד מהפקה אמריקאית. מה יתאים יותר להמחשת אותות ומופתים מאשר תקציבי ענק והיכן עוד ימצאו התסריטאים רישיון, שלא לומר הכרח, ליצירת טקסטים מלודרמטיים מדי.

מבין סיפורי התנ"ך, זה של נוח נחשב לסיפור חשוב ובסיסי, על מבול יוצא דופן ועולם שיצא מאיזון עד שיש לפרמט אותו. היות נוח צדיק, מגוריו המשותפים עם חיות העולם והדגש הזוגי שבסיפור, הפכו את עלילות התיבה לכזו שכל ילד מכיר וכן לאחד האהובים. דארן ארונופסקי ("רקוויאם לחלום", "המתאבק"), במאי הוליוודי נחשב ומוערך, חשב כך גם כן והחליט, 4 שנים לאחר סרטו עטור השבחים "ברבור שחור", להרים את הכפפה ולהפיח בו חיים. יחד עם לארי הנדל, יהודי אורתודוקסי, נכתב התסריט ובחסות תקציב ענק החלו צילומים, שרובם התרחשו באיסלנד (אתר צילומים שבהחלט יכול לספק מראות רבים של מים).

סיפור העלילה הבסיסי הוא זה המוכר ולכן מוקד העניין הוא בכוכבים שנבחרו לגלם את הדמויות- את הסרט מוביל ראסל קרואו ("גלדיאטור") כנוח ולצידו, ג'ניפר קונולי הנהדרת (שעבדה עם ארונופסקי בעבר ב"רקוויאם לחלום" וכן כבר התנסתה בגילום בת זוגו של קרואו ב"נפלאות התבונה"). את בנם שם מגלם דאגלאס בות' היפה ("רומיאו וג'ולייט", "LOL"), ולוגן לרמן (סדרת סרטי "פרסי ג'קסון"), הוא חם. אמה ווטסון, הלא היא הרמיוני מסדרת סרטי "הארי פוטר" מופיעה כאיילה, אהובתו של שם, ובכך יוצרת איחוד קולנועי נוסף לאחר שהיא ולוגן כיכבו יחד בדרמה המקסימה "כמה טוב להיות פרח קיר". את סבו של נוח, מתושלח, מגלם סר אנתוני הופקינס, שאחרי תקופה ארוכה של חד גוניות, מציג דמות טובה ומעניינת. הסצנה בה מתושלח קוטף גרגרים ביער ומקבל את פני המבול היא אחת הטובות בסרט.

אחד היתרונות המובהקים של הסרט הם האפקטים והגרפיקה המרשימים בהם נעשה שימוש. לדוגמא סיפור הבריאה או חזיונותיו של נוח מועברים בצורה נהדרת על ידי שילוב של עריכה קולנועית טובה וגרפיקה פשוטה יחסית, וכך נוצרת תחושת תעתוע והזיה מושכים ומטלטלים. גם הגעת החיות לתיבה נעשתה על ידי גרפיקה ממוחשבת יוצאת דופן וכך נוצרו כמה מהסצינות היותר מרגשות בסרט.

ריי ווינסטון מופיע גם הוא בסרט כמלך תובל קיין, המוביל את אחת הסטיות הבולטות של התסריט מהסיפור המקורי. מאחר ותפקידו של ווינסטון הוא בעיקר להוסיף דרמה ועניין, קשה לומר משהו על דמותו שכתפקידה כן היא, דרמטית. ההחלטה להרחיב את תפקידו של המלך מעבר למה שנכתב עבורו במקור התנ"כי מצביעה על אחד מנקודות החולשה של הסרט. צמד התסריטאים בחר את הנבואה של נוח כנקודת המוצא של הסרט וכך למסע בתיבה נוצר מקום נרחב. מאחר והמסע בתיבה הוא למעשה מסע ארוך וריק מהתרחשות, נוצר חלק משמעותי בסרט שאין בו עניין. ההתרחשות שניסו צמד התסריטאים להוסיף לתוכו אינו מוצלח וכך הכניסה לתיבה, שאמורה לסמן גאולה, דווקא מצביעה על תחילת שקיעתו של הסרט.

ניתן היה למצמם את חלקיו החלשים של הסרט במידה והיו בוחרים יוצריו להתמקד ברשע האנושי שפשע בעולם כנקודת ההתחלה. עם זאת, בחזונם של ארונופסקי והנדל מוקד הסיפור אינו ברשע האנושי כמו ביחסים בין האדם לסביבה. עבור השניים, נוח הוא איש סביבה אדוק ובהתאם גם השחיתות של בני האדם מקבלת יחס בראי סביבתי- הקורבן המרכזי של הסיפור הוא כדור הארץ וזו הפגיעה בו שמובילה לעונש הגדול.

בחירה נוספת של התסריטאים, ייתכן וכזו שבדומה לתפקידו של המלך תובל קין, תפקידה להפיח עניין בעלילה, היא להעניק לנוח אישיות שנויה במחלוקת. עבורם נוח הוא אדם ששפיותו מוטלת בספק (בעיקר מרגע כניסת המשפחה לתיבה), ובדומה לשינוי העלילה שהכניסו השניים, גם בחירתם זו עוררה ביקורת רבה כלפי הסרט. הרעש המרכזי הגיע סביב המערכה השלישית של הסרט, בה האינטרפטציה של התסריטאים את הסיפור המקראי, הופכת חופשית יותר ומיותר לציין שקהל דתי לא העריך את הכיוון המוצע. במגזר הערבי אף הגדילו לעשות וקראו להחרמת הסרט מאחר ומבחינת האיסלם תיאור אישיותם של נביאים ודמויות דתיות הוא אסור לחלוטין.

קשיי הסרט לא תמו בזאת. על אף הציפיה לשובר קופות וודאי, מבחני צפייה מקדימים ניבאו דווקא כישלון וחוסר שביעות רצון של הקהל. המשבר הוביל למתחים בין ארונופסקי, הנחשב ליוצר עצמאי שאינו נוהה אחר עצות והכוונות, לבין האולפנים, שלאור ההשקעה הכספית הניכרת, החלו להזיע.

בכל זאת, כעת הסרט מגיע לאקרנים ונותר רק לחכות ולראות כמה יכניס. מבחינות רבות, הזווית האקולוגית של הסרט מרעננת וגם עשויה ברובה באופן מרגש ומשכנע. לצד זאת, קשה להתעלם מהכיוון הלא מוצלח שתופסת העלילה מרגע הגעת המבול. לא ברור כיצד יגיב הקהל לסרט עם התחלה נהדרת, רווית אקשן חכם ומלווה בפילוסופיה טובה, המסתיים בסצינות פעולה מאומצות וניתוחי אישיות קצת מתוסבכים מדי.

פורסם באתר אידיבי cc-by-sa  

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: המבול - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: המבול - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top