728x90 AdSpace

לשבור את הקרח - ביקורת סרט

יום שבת, 30 בנובמבר 2013

לשבור את הקרח - ביקורת סרט

מאת: יונתן דורון

"לשבור את הקרח" הוא הסרט המצויר השנתי של דיסני. עם "הנסיכה והצפרדע" (2009) ו"פלונטר" (2010) הם חזרו לסרטים משובצים בשירים, ואחרי הפסקה של שנתיים, ב"לשבור את הקרח" הם שבים לכך בניסיון (חוזר) לשחזר את ההצלחה שהחלה עם "בת הים הקטנה" (1989) ונמשך עם "היפה והחיה", "אלאדין", "מלך האריות", "פוקהונטס" וכו'.

כמו "בת הים הקטנה", "לשבור את הקרח" מבוסס באופן חופשי על אגדה מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. הנסיכה – והמלכה המיועדת – אלזה, סובלת מיכולת להקפיא דברים בידיה. בעקבות זאת הוריה נועלים אותה בחדר בארמון ומנתקים אותה מהעולם החיצון ומאחותה האוהבת אנה (קולה של קריסטין בל, "ורוניקה מארס"). מכאן דברים פונים לכל מיני כיוונים, עם דמויות נוספות שנכנסות לתמונה. בדרך כלל כשלא יודעים לאן הסיפור ילך זה חיובי, במקרה הזה לא נראה לי שגם היוצרים ידעו לאן זה ילך – שזה שלילי מאוד. רוב השירים בסרט מוצלחים, למרות שגם את חלקם אפשר היה להוריד מבלי להרגיש בחסר.

כל סרט מורכב מחלקים. המבנה הקלסי של קומדיה רומנטית, לדוגמה, הוא: בני הזוג נפגשים, מכירים, מתאהבים, מאוהבים, נתקלים בבעיה שכמעט או לגמרי מפרידה ביניהם, והם חוזרים זה לזרועות זה לסוף הטוב. להוציא סרטים ספורים (כל סרטיו של סטנלי קובריק, למשל), חלקי הסרט לא אמורים להיות כה מופרדים ומובחנים. בסרטי אנימציה, שנוטים להיות סרטי מסע, החלוקה בולטת כי כל מקטע נוטה להתרחש בסביבה אחרת- העלילה באופן ברור מחולקת ל"הקטעים שבהם הם בורחים משם", "הקטעים שבהם הם מצילים את X", "קטעי המרדף" (כל סרטי "צעצוע של סיפור" הנפלאים, למשל). החוכמה היא שהתפרים לא יהיו גסים, שדבר יוביל לדבר, ובעיקר שהעלילה והדמויות יהיו מספיק סוחפים/מרתקים. במקרה של "לשבור את הקרח" יש הרגשה שערבבו מספר גרסאות של התסריט ויצא משהו מאוד לא הומוגני. (הסרט מתחיל עם דמות של צעיר שחוזרים אליו אחרי זה. למה היינו צריכים לראות אותו כצעיר?)

בעוד שלוש הדמויות האנושיות הראשיות מעניינות (האחות אלזה ואנה וכריסטוף), הדמויות של הנסיך הנס (בעיקר בחלק השני של הסרט) ושל דוכס משופם עם משקפיים מרגישות מאולצות וכפויות. יש שיראו בסרט אנימציה שבו שתי דמויות נשיות מובילות אבן דרך חשובה (אחרי "אמיצה" של פיקסר בשנה שעברה). הבעיה היא בדמותה של אלזה. האם דמות גברית היתה זוכה ליחס דומה? היא אינה מסוגלת לשלוט בעצמה, בכוחותיה. כשהיא כועסת היא מאבדת עשתונות ומקפיאה את כל סביבתה. האם היו כולאים דמות של ילד/נער בחדר, מבודד מהעולם בשל הכוחות האלה- במקום, אולי, למצוא ברחבי העולם מכשף או קוסם או מומחה כלשהו שילמדו אותו לשלוט בכוחותיו או לתעל טוב יותר את רגשותיו?

ומילה אחרונה על האנימציה: מעולם לא נראו דמויות רבות כל כך עם אפים מכוערים כל כך. הדמויות מתחלקות לבעלות אפים קטנטנים ולבעלות אפים בולבוסיים ענקיים.
"לשבור את הקרח".

לפני "לשבור את הקרח" מוקרן בתלת מימד "השג לך סוס", סרט בן שש דקות בכיכובו של מיקי מאוס. הסרט מתבסס על הרעיון שדמויות בסרט על המרקע בבית קולנוע ומיקי שיוצא מהמרקע. הסרטון לא מצחיק, מרגיש הרבה יותר ארוך מדקותיו הספורות והיה יכול להיות סרט מיוחד לו היה מדובר בסרט הראשון בתלת מימד אי פעם. ב-2013 הוא דומה לקטע מתכנית טלוויזיה משנות ה-80 או נערים מתלהבים שמנהלים דו שיח עם מישהו בטלוויזיה (שופכים כוס מים על מכשיר הטלוויזיה והדמות "בתוך" הטלוויזיה נרטבת). אנשי דיסני-פיקסר צריכים לחזור ולצפות ב"יום ולילה", הסרט הקצר המעולה של פיקסר, ששיחק עם התלת/דו מימד בצורה מושלמת שהוסיפה לעלילה ושירתה אותה.


פורסם באתר אידיבי תחת רישיון cc-by-sa

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לדף גוגל+ שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: לשבור את הקרח - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: לשבור את הקרח - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top