728x90 AdSpace

המשחק של אנדר - ביקורת סרט

יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

מאת יונתן דורון

מהסרט "המשחק של אנדר" ייהנו לא רק אוהבי מדע בדיוני, כי בעוד סיפור המסגרת הוא עתידני ונוגע לחייזרים – העיקר פה הוא סיפורו של ילד מוכשר והסרט מעלה רעיונות ודילמות שכל צופה יכול להעריך. אסא באטרפילד ("הוגו", "הנער בפיג'מת הפסים") מצוין כאנדר, צעיר שמסומן כמפקד של המתקפה המתוכננת על הפורמיקס, גזע של חייזרים דמויי-חרקים שתקפו את כדור הארץ בחלליותיהם לפני 50 שנה וקטלו עשרות מיליוני בני אדם לפני שהצליחו להדוף אותם חזרה לכוכב הלכת שלהם. הסרט מכיל קטעי פעולה אך גם הרבה יותר מזה.

זוהי ביקורת על הסרט "המשחק של אנדר", לא על הספר של אורסון סקוט קארד ולא על העיבוד שלו. היו לי חששות רבים מהסרט לפני שראיתי אותו: מדובר בספר מדע בדיוני ששנים דובר על הגרסה הקולנועית שלו, גיבוריו הם ילדים (בני נוער צעירים) והקדימון לא היה מוצלח. הסרט מתחיל עם ציטוט יפה ואז החלה קריינות- ופחדתי שהולכת להיות פה מסכת ארוכה שבה יציגו עולם שלם והיסטוריה חדשה, אך היא נסבלת וקצרה. עוד לא הסתיימו חששותיי (עוד רגע): חששתי גם מסרט על "ילד מוצלח שנתקל בבריונות ומתמודד עם קשיים מול חבריו ומפקדיו", אך זה נעשה במיומנות, ברגישות, בקצב הנכון ובמידה הנכונה, ומראים יפה איך נוצר מנהיג.

למרות שנתיב הסרט די ברור, יש עניין וציפייה כל הזמן. לבמאי גאווין הוד, שגם כתב את התסריט, יש ניסיון בבימוי שחקנים-ילדים עם "צוצי" הבינוני (זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר מטעם דרום אפריקה- שבה נולד וגדל הבמאי), וגם בסרט עם אפקטים ("אקס- מן המקור: וולברין" האיום), וכאן הוא מצליח לשלב בצורה נהדרת את שני הדברים. אמנם הסרט לא מהמם ועוצר נשימה כמו "כוח משיכה" (שיוקרן בארץ החל משבוע הבא), אך הוא בהחלט מלהיב ומרתק. המוסיקה הנהדרת של סטיב ג'בלונסקי סוחפת ותורמת רבות לקצב ולמתח, להוציא את הקטע של הכינורות שמופיעים כמו כדי להדגיש "שימו לב, מדובר פה ברגע עצוב". סרט טוב יכול לגרום לך לחשוב על חייך, לבחון את עצמך ו/או לחשוב איך אתה היית מתנהג במצבים דומים, ו"המשחק של אנדר" עורר בי תהיות כאלה.

"המשחק של אנדר". אסא באטרפילד, היילי סטיינפלד.
הריסון פורד מגלם בסרט את האיש שהכי מאמין ביכולותיו של אנדר, ונחמד לראותו משחק בסרט טוב לראשונה מאז "אייר פורס 1" (1997). גם ויולה דיויס ("ספק", "העזרה") טובה כמצופה כפסיכולוגית. את הוריו של אנדר מגלמים שחקנים אלמונים (מה שהבהיר לי שמדובר בתפקידים קטנים ושוליים בסרט), ובין הצעירים יש את היילי סטיינפלד ("אומץ אמיתי") ואביגיל ברסלין (שבגרה מאז "מיס סאנשיין הקטנה", "שומרת אחותי"), שמוצלחות גם הן. בכל מקרה, אסא באטרפילד הוא שמחזיק את הסרט על כתפיו.

זהו סרט (מדע בדיוני) ממש טוב, הוליוודי מהבחינה שהוא לא מתעכב יותר מדי על שום דבר, אך יש בו גם איפוק ודיוק שלא מאפיינים את המוצרים ההוליוודים של השנים האחרונות (אולי בזכות מוצאו של הבמאי), כמו למשל בעיצוב של החיים על כדור הארץ בעתיד שאינו מוגזם ועמוס בהמצאות ושכלולים. שמרו בו על האנושיות וזה נכון לגבי הסרט כמכלול. הוא מצליח לרגש, לא עניין של מה בכך, במיוחד לא בסרט מדע בדיוני.

פורסם באתר אידיבי תחת רישיון cc-by-sa   

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: המשחק של אנדר - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: המשחק של אנדר - ביקורת סרט Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top