728x90 AdSpace

ביקורת הצגה: הוא הלך בשדות

יום שבת, 13 באפריל 2013
"הוא הלך בשדות" הוא מחזה מיוחד במינו שמעניק לצופים הצצה נוספת ונוסטלגית מאותם ימים רחוקים-קרובים ומאפשר לנו לחוות תיאטרון משובח ומרגש.

מאת חיים נוי

המחזה הנוסטלגי והקלאסי של משה שמיר "הוא הלך בשדות", המועלה בבית צבי ברמת גן הוא מרשים ומרגש , צובט בלב ומעורר דמעה, אך גם מעלה חיוך ומהווה אות כבוד להפקה משובחת שרק משתבחת , בזכות השחקנים המוכשרים והמחזה שלא נס לחו.

ההצגה מטפלת ביחסים שבין דור הבנים לדור האבות בקיבוץ, ובהגנה על הישוב. הצגת הבכורה של "הוא הלך בשדות" נערכה בתיאטרון הקאמרי ב – 31 במאי 1948, בעצם ימי מלחמת העצמאות. הוצג פעמיים בקאמרי וגם בתיאטרון חיפה ובשנת 2008 הועלה בבית צבי, בהפקה משובחת במיוחד.

המחזה מבוסס על רומן מאת משה שמיר, שיצא לאור בשנת 1947. הרומן נחשב לאחת היצירות המרכזיות שנכתבו בספרות העברית החדשה, ולאחד הטקסטים המכוננים של החברה הישראלית לאחר קום המדינה. שם הספר לקוח משורות מתוך שירו של נתן אלתרמן, "האם השלישית": "בני גדול ושתקן / ואני פה כותונת של חג לו תופרת / הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן. / הוא נושא בלבו כדור עופרת".

הספר זכה בשנת 1948 בפרס אוסישקין. הוסרט ב-1967, בבימויו של יוסף מילוא, ובכיכובם של אסי דיין, באחד מתפקידיו הראשונים, ואיריס יוטבת. הספר תורגם לאנגלית, איטלקית, וספרדית והמחזה הוצג ברחבי העולם.

העלילה מתרחשת בשנת 1944, כאשר ברקע מתקיים המאבק של אנשי היישוב בערבים מצד אחד ובבריטים מצד שני, לפני קום המדינה. הספר מתאר את חייו של אורי, בן הקיבוץ שמצטרף לפלמ"ח, ואת אהבתו הגדולה למיקה, נערה עולה, שחוותה את מוראות השואה, אולם הסופר דילג על אותם ימים עכורים, והותיר אותם עלומים לגביה. אורי, הילד הראשון של קיבוץ "גת העמקים", בן 19. הוא בעל ביטחון עצמי, וחש מחויבות עמוקה לארצו, למשפחתו, לחבריו ולמשימות הצבאיות שהוטלו עליו. מיקה, בת זוגו, היא עולה חדשה מפולין, פליטה חסרת כל שמוצאת נחמה בין זרועותיו של הצבר החסון.

ההפקה הנוכחית משחזרת את תפאורת ההצגה המקורית שעיצב אריה נבון ומשלבת שירים המזוהים עם התקופה: הן אפשר, דודו, יצאנו אט, הטנדר נוסע ואחרים.

זהרירה חריפאי המנוחה שימשה יועצת אמנותית וליוותה את ההפקה הקודמת, שם גם שיחקה כותיקת הקיבוץ.  זהרירה שגם לימדה בבית צבי, נפטרה בתחילת החזרות להפקה הנוכחית וההצגה מוקדשת לזכרה. בתה, איה גרניט-שבא ביימה את ההפקה הקודמת וגם את הנוכחית ובכישרון רב והצליחה להפיק מלהקת השחקנים משחק מרגש ומשובח. איה משחקת גם בעצמה את תפקיד המספרת, הקיבוצניקית הוותיקה (לסירוגין עם בוגר נוסף, אבי עדוי).

פרופ' דוד נבון אישר להשתמש בתפאורה שעיצב אביו המנוח אריה נבון וכך הוצבו מחדש הסקיצות של השקופיות המקוריות, שעיצב נבון. המקהלה ניצבת מאחורי מסך שקוף ומעניקה מימד חזותי ומיוחד לשירים, כאילו היה זה חזיון של סרט. ההצגה משובצת בשחקנים ובזמרים מעולים. היא קולחת, מרגשת ואפילו מצליחה לעורר את בלוטות הדמעה.

מתן מישורי מגלם את אורי בכישרון רב ובהצלחה רבה. הוא מצליח להיכנס לתפקיד, משחקו אמין מאוד. מדובר בשחקן בעל פוטנציאל רב מאוד.

נטלי סמי פדאני מגלמת את מיקה. נטלי היא ברוכת כישרון מתפרץ. יש לה יכולות משחק מעולות. היא מרגשת. התפקיד כאילו תפור עליה. יש לה יכולות משחק מופלאות .מיכל כהן מגלמת את הרפתנית ואת החובשת בכישרון רב. מיכל היא שחקנית נהדרת, בעלת יכולות דרמטיות משובחות. שירה ויסבלט כגיטה הכובסת מצוינת בתפקיד, המאפשר לה גם לשחק בהצלחה וגם להפגין יכולות שירה מצוינות.

נטלי ליסר נהדרת בתפקיד כפול והיא מפגינה משחק ראוי ומצוין. אורי זעירא מוכיח שוב שהוא שחקן בעל שיעור קומה, המצליח להפיק תפקיד משובח גם מתפקידים אפיזודיים. אין ספק שדמותו היא בעלת יכולת תיאטרלית ראויה ויש לו פוטנציאל רב. אלירן מועלם כביברמן, אחראי התחזוקה, הוא מצוין ומשחקו ראוי למחמאות רבות במיוחד. משחקו הוא מושלם. נקטר גפן מעניקה לנו רגעי קסם ביכולות השירה המצוינות שלה. נקטר היא שחקנית מעולה וכאמור זמרת נהדרת.

עידן סמדג'ה משחק את אביו של אורי ומשחקו מושלם, מיוחד ונהדר. עידן עורר בהלה על  הבמה ובאולם כאשר במהלך סצנה שבה הוא משחיז סכין, כף ידו נשטפה בדם. הקהל סבר כי זהו חלק מההצגה ורק לאחר זעקות של אישה בקצות האולם, התברר כי הוא נחתך מהסכין. עידן כיאה לשחקן מקצועי, המשיך במשחק עד שהודיע שהוא הולך לחבוש את פצעו. שחקנים מיהרו לקצר בסצנה ולהמשיך בקטע אחר וכל זאת מבלי שהקהל הרגיש שחל דבר מה.  דנה ידלין כאימו של אורי משחקת באורח יפה מאוד ומוצלח. דור מנואל מוצלח כסמיון החייל שמתנדב לפוצץ את הגשר ומוחלף.

כמו כן יש לשבח על משחק מעולה ושירה את מורן לארי, גלעד סמק, אביתר אברהם,אביב קורן, עומר קורן, נדב כהן, ישראל גולדרט, נדב הנדלר, יואב מילשטיין, סער שגיב.

עידו מנור אחראי לניהול המוזיקלי ולליווי בפסנתר המעולים. אפרת מירב עיצבה את התלבושות התקופתיות היפות. איה בן אשר ויחיאל חורב שיחזרו את התפאורה המקורית המעולה של האמן המנוח אריה נבון. אורגל גם אחראי לתאורה הראויה.

"הוא הלך בשדות" הוא מחזה מיוחד במינו שמעניק לצופים הצצה נוספת ונוסטלגית מאותם ימים רחוקים-קרובים ומאפשר לנו לחוות תיאטרון משובח ומרגש.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- יוסי צבקר

רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן לדף הפייסבוק שלנו או לחצו כאן לאפשרויות אחרות.
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: ביקורת הצגה: הוא הלך בשדות Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: ביקורת הצגה: הוא הלך בשדות Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top