הורדוס במוזיאון ישראל

יום שני, 11 בפברואר 2013
תערוכות חדשות ומעניינות נפתחו במוזיאון ישראל ויוצגו במהלך שנת 2013. אחת מהן תיפתח מחר (12/2/2013) ותציג ממצאים חדשים על המלך הורדוס שנתגלו בעת האחרונה באיזורים שונים בישראל . כל הפרטים, בכתבה הבאה.


הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה

אוצרים: דודי מבורך וסילביה רוזנברג

מוזיאון ישראל יציג תערוכה ראשונה על המלך הורדוס ובמרכזה קבר שנתגלה לאחרונה. הפתיחה ב-12 בפברואר 2013.

מוזיאון ישראל בירושלים יציג תערוכה ראשונה בעולם המוקדשת כולה להורדוס, מהדמויות רבות הפנים, המרתקות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה היהודית ובתולדות האימפריה הרומית. בתערוכה יוצגו כ250 ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו בעת האחרונה בהרודיון, ביריחו ובאתרים אחרים, שיכולים להאיר באור חדש את ההשפעות הפוליטיות, האדריכליות והאסתטיות שהיו לשלטונו של הורדוס בין השנים 37 ועד 4 לפני הספירה.

נעילה: 5 אוקטובר 2013

תערוכות נוספות:

אמנות חרוזים טקסית של בני נדבלה

אוצרת: דורית שפיר

התרומה החדשה הזאת המעשירה את אוסף אמנות אפריקה במוזיאון מציגה קישוטי גוף ובובות שנשות נדבלה מכינות לשימוש בטקסי מעבר וכסמל סטטוס. החפצים עשויים בעבדות חרוזים מורכבת מתוארכים לאמצע המאה ה 19 עד ראשית המאה ה 20 – רווחים בהם מוטיבים כגון צמחייה מסוגננת, בתים, עמודי טלגרף ונורות חשמל המשקפים את הדאגה של האישה לביתה, את תקוותה לקציר טוב ואת שאיפותיה לבית המושתת על ערכי הקהילה.

נעילה: 31 מרץ 2013

חדש באוסף

אוצרת: טליה עמאר

בעבודה המרכזית שמוצגת בחלל זה, "רות מציירת את פיקאסו, טייט ליברפול, אנגליה", מתמקדת מצלמתה של האמנית ההולנדית רינקה דייקסטרה בילדה בתלבושת בית-ספר היושבת על הרצפה ורושמת במחברתה.אנו, הצופים בעבודה, עוקבים אחר ידה האוחזת בעיפרון ושומעים את קול חיכוכו בנייר, ואחר תשומת-לבה המוסטת מדי פעם למתרחש סביבה – יד מבקשת עיפרון או רגל מגיחה להרף-עין. כך אנחנו מבינים, שהילדה רות מבקרת במוזיאון עם בני כיתתה ומעתיקה יצירת אמנות. היא מתבוננת בציור המפורסם של פיקאסו "אישה בוכה" מ-1937,  ואנחנו מתבוננים בה.

הציור של פיקאסו והרישום שהיא רושמת בעקבותיו נסתרים מעינינו וכך גם דרכה להבין את הציור. מבודדת מהקשרה המקורי, דמותה של רות השקועה בצורה כמעט מדיטטיווית בעשייתה ממלאת את המסך. היא שקועה בעשייתה, המצלמה שקועה בה. יותר מאשר על ציור ורישום, נדמה כי נושא עבודת הווידאו הזאת הוא הראייה ופעולת ההתבוננות עצמה בביטויה היצירתי והטהור ביותר יחד עם נגזרותיה: ההכרה, הידיעה, הפענוח ומציאת המשמעות. כאשר רות מרימה את עיניה אל הציור, פוגש מבטה לא רק אותו אלא גם את עינינו הצופות בה ואת היצירות שבקיר הנגדי - כולן דיוקנאות חידתיים משהו, שפענוחם מרומז והם מתארים מצבי-ביניים ותהליכי התפתחות ומעבר: מרישום לציור, מילדות לבגרות, מערפול לחדות, מדמיון למציאות ומבריאות ונמרצות לחולי ותודעת קץ. מול "האישה הבוכה" שרות נחשפת אליה בטייט ליברפול, זו שדמותה המקוננת מבוססת על דמות האישה המחזיקה את ילד המת "בגרניקה" מאת פיקאסו, מוצג הדיוקן "אימהות" –יצירה מוקדמת יותר שצייר פיקאסו המציגה גם היא אֵם וילד, אך מסמלת חיים ופוריות.

מול מבטה התמים והלא-מודע של רות, הנודד חליפות מן הציור למחברת, מתייצב מבטו הנוקב של הגבר, בעל המראה החולני, שדיוקנו הגדול שצייר י"ז קאמי תלוי במרכז הקיר. עיניו מגיחות בחדות מפניו המטושטשים קלות. האופטימיות והראשוניות מפנות לאטן את מקומן, לעתים בהפניית גב כמו בעבודותיהם של גוגן ובורמנס, ומאפשרות למלנכוליה, למודעות ולצדדים אחרים של המציאות להתגלות. הסתרת פני הדמויות, כמו הותרת ציורו המפורסם של פיקאסו מחוץ לטווח המצלמה וכמו אי גילויו של הרישום שרות רושמת מרמזים אולי לנקודת העיוורון שכרוכה בכל ראייה.

נעילה: 16 פברואר 2013

ימי התום: המאיירת אוה איצקוביץ

אוצרת: אורנה גרנות

איורים מקוריים ל"שמלת השבת של חנה'לה (מאת יצחק דמיאל) ולסיפורים מוכרים אחרים מעשה ידי מאיירת אלמונית, אוה איצקוביץ, ששמה נחשף כאן בפעם הראשונה. שיתוף הפעולה הפורה בין "ספריית עופר" למאיירת התמשך יותר מ-30 שנה והניב עשרות ספרים. יחד הם בראו לילדי שנות ה-50 וה-60 עולם צבעוני המשלב בחופשיות טקסט ותמנונה וממזג ספרות ילדים ריאליסטית עם מציאות אידיאלית של תום והרמוניה. דימויים מאיוריה של איצקוביץ נחרתו בזיכרון ובלב עד שהיו לאייקוניים, והם מעוררים גם היום געגוע אל ימי התום.

נעילה: 31 דצמבר  2013

מבט ועוד מבט - שני אוספי צילום מתנת וילנס וטננבאום

אוצרים: ניסן פרז ויהודית קפלן

התמזל מזלו של מוזיאון ישראל והוא זכה באחרונה בשני אוספי צילום מיוחדים המרחיבים ומעשירים את אוספיו הקיימים.

האוספים מייצגים תקופות שונות בתולדות הצילום. האוסף מתנת הווארד וקרול טננבאום, טורונטו, מתמקד בצילום סובייטי, ואילו האוסף שהעניק למוזיאון הווארד פ' וילנס מוושינגטון די-סי, כולל מגוון עבודות צילום מן המאה ה-20 מאת צלמים ידועי–שם

נעילה: 30 אפריל 2013

ירוק ורונזה  -יהושע בורקובסקי: ציורים, 2012-1987

אוצר אורח: משה ניניו
אוצרי המוזיאון: אמיתי מנדלסון, איה מירון

תערוכה מקיפה מיצירותיו של האמן הבכיר יהושע בורקובסקי מעשרה מחזורי ציור, שעשייתם משתרעת על פני 25 שנה.

גוף יצירה זה הוא פרי עיסוקו הבלתי נלאה של יהושע בורקובסקי ביופי ובהתחקות אחר מהותם של דימויים העוסקים בין השאר בבואה, בהכפלה, בריצוד, בצל ובמראית הרפאים. כנזיר שקדן העוסק בכתבים נסתרים וחוקר את יסודות החומר והצורה, יוצר בורקובסקי ציורים בעלי ממד פתייני. עיסוקו בעקרונות הציור ובמהותו מחובר הן למסורת הציור המערבי ולדימויים שמקורם באיסלם ובמזרח הרחוק, והן לציור המודרניסטי המופשט ולשאלות של ציור עכשווי.

בעבודה מתמשכת ומעמיקה, הוא בוחן מיתוסים עתיקים  כמו אכו ונרקיס, קו אפלס, Vera Icon, על ידי אמירות ציוריות חדות אבחנה ובעלות עוצמה פיוטית. התערוכה, שתוכננה ברגישות לכדי יצירת חלל בו מחזורי הציורים מהדהדים ומאירים אחד את השני, יוצרת מרחב בו הצופה, אם רק ירצה, יתמסר לחוויה טוטלית בעלת ממד מדיטטיבי.
נעילה: 2/04/2013

נלי אגסי: עבודות וידאו

אוצר: אמיתי מנדלסון

גוף האמנית נלי אגסי משמש בעבודות הווידאו שלה מצע לפעולות סימבוליות הקשורות לכאב פיזי, לחוויות נפשיות ולנשיות מאז ראשית עבודתה באמצע שנות ה-90 ועד היום. פעולותיה מתועדות בישירות ומשוחררות מסגנוּן, ומהדהדת בהן אמנות שנות ה-70, שהעמידה במרכזה את הגוף וסוגיות עקרוניות הקשורות בו. ואולם, הממד האישי והאינטימי של יצירתה מייחד אותה מאותם אמנים ואמניות שגופם היה כאמצעי להעברת מסרים אידאולוגיים וחברתיים.

אגסי היא אמנית מגוונת היוצרת בווידאו, במיצג, במיצב, ברקמה ובעבודות על נייר. ואולם עבודות הווידאו הן ליבת יצירתה ונוצרת בהן זיקה חזקה ובלתי ניתנת לניתוק בין האינטימי והפרטי לחשוף ולציבורי, בין היומיומי לסימבולי ולטקסי. תמונות קדושים בכנסייה עולות על הדעת בתערוכה זו שבה היצירות עוטפות את המתבונן ומזמינות אותו להזדהות עם דמות האמנית המשתקפת מקירות החדר.
נעילה: 2/04/201

מרחבים: רכישות חדשות + עבודות מהאוסף

אוצר : אמיתי מנדלסון

ים ומדבר – אזורים חוץ-תרבותיים, אקס-טריטוריאליים ובראשיתיים באופיים – הם הציר המרכזי בתערוכה; הם נקשרים למיתוסים עתיקים, למסעות, לנדודים, להתבודדות ולהרהור. נופים אלו, שיש בהם מן ההוד והנשגב, הילכו קסם על אמנים רבים, מימי שיא הרומנטיקה ועד ימינו, באינסופיות שלהם, בסכנות שאצורות בהם ובאפשרות הטיהור והזיכוך שהם מזמנים. גם בצורתם ובאיכויותיהם יש מן המשותף, ובשניהם בולט הממד המופשט שהיה אתגר אמנותי של ממש לציירים ולצלמים כאחד – משטחים ריקים, שטוחים, חסרי סוף והתחלה ברורים ונטולי נקודות אחיזה. ואולם זו איננה תערוכת נושא מובהקת; היא נולדה ממקבץ יצירות שהמוזיאון רכש או קיבל בעת האחרונה ומִגישה אוצרותית המציבה אותן מול יצירות ותיקות באוסף. כך נטענות אלה גם אלה בפרשנויות חדשות ומשתקפת היטב הרב-שכבתיות של מוזיאון ישראל, שהוא כתל ארכאולוגי של תקופות, זרמים והלכי רוח.

מן התערוכה נרקם מכלול של מרחבים גאוגרפיים שהם גם מרחבי תודעה ודמיון. בין האמנים המוצגים: גלעד אפרת ;יוסף ז'וזף דדון; מיכל הלפמן; ליאת לבני ;אדוארד ליר;נעמי לשם ; אורי ניר; הירוֹשי סוּגימוֹטוֹ ; בלו-סימיון פיינרו ; שי צורים; גוסטב קורבה; דני קרוון ;שי קרמר ; גלעד רטמן; רות שלוס.

נעילה: 2/04/2013

(ב)זכות הקריאה: על ספרים ואנשים באמנות המאה ה-15 עד ה-19

אוצרת-שלומית שטיינברג

ציורים והדפסים המתארים משכילים צעירים ומבוגרים בשעת קריאה או כתיבה בחדרי עבודתם — מקצתם בנוף הפתוח — הם עניינה של התערוכה; תיבחן בה משמעותן של פעילויות אלה במסורת אמנות אירופה. לצדם יוצגו ספרים המופיעים ביצירות שהשאילה במיוחד לתערוכה הספרייה הלאומית. 
נעילה: 1 נובמבר 2013

וולפּרט וגומבּל: חלוצי הצורפות המודרנית בישראל


אוצרת- שרון וייזר פרגסון

הצורפים ילידי גרמניה יהודה לודוויג וולפרט (1981-1900) ודוד היינץ גומבל (1992-1906) היו מן הראשונים שאימצו את הסגנון המודרני — שהתאפיין בצורות חלקות, זורמות ופונקציונליות — לעיצוב תשמישי קדושה ומצווה. כשעלו ארצה באמצע שנות ה-30 היו למורים ששינו לחלוטין את התחום בארץ ובתפוצות. הם היו שותפים לייסודו מחדש של בית–הספר לאמנות ואומנות בירושלים "בצלאל החדש" והעמידו דורות של תלמידים שהמשיכו את דרכם הסגנונית. האותיות העבריות היו לאבני יסוד של רבות מיצירותיהם, ביטוי ללאומיות ולרוח היהודית המתחדשת בארץ הנבנית. ב-1956 הוזמן וולפרט למוזיאון היהודי בניו–יורק, שם הוקמה סדנה לעיצוב יודאיקה מודרנית, והוא עמד בראשה עד לפטירתו ב-1981. גומבל נשאר בירושלים, ובבית המלאכה הקטן שניהל המשיך להכשיר צורפים בטכניקות שהפכו נדירות, וידועות רק למעטים בעולם. התערוכה תאיר את סיפורם של שני האנשים הצנועים, שהיו עמודי התווך של היודאיקה המודרנית.

נעילה: 6 אפריל, 2013

 וינה של אנה

אוצרת- תמנע זליגמן
מקום: בית טיכו

אנה טיכו התגוררה בנעוריה עם משפחתה בווינה, שם למדה אמנות מ–1908 ועד 1912, אז עלתה ארצה. בתערוכה תוצג התרבות החומרית המרתקת של אותן שנים, הן השנים המעצבות בחייה — ריהוט וחפצי בית מעוטרים טיפוסיים למאה ה–19 ; יצירות אמני"הסֶצֶסיון הווינאי"

גוסטב קלימט, אגון שילה)וחפצים בעיצובם של המעצבים האוסטרים מיכאל טונטֶ, קולומָן מוֹזרֶ, ג'וזף הופמן ואמני סדנת וינה. (Wiener Werkstatte) יוצגו גם יצירות של אנה טיכו מאותן שנים ועבודות מאוחרות יותר שניכרת בהן השפעת סגנון וינה
נעילה: 4 ביוני 2013

זהב לבן: המטבעות הקדומים בעולם

אוצר/ת: ירומיר ידלינסקי, וסוזן לנדאו - אוצרת אחראית

המטבעות הראשונים בעולם היו מטבעות שנטבעו במושבות מסחר יווניות החל במאה ה–7 לפני הספירה; הם היו עשויים סגסוגת של זהב וכסף וכונו כבר בימי קדם "זהב לבן". באיכותם האמנותית הם לא נפלו כהוא זה ממטבעות מאוחרים, וסיפור היווצרותם חושף עוד טפח מתרבות יוון הקדומה — זו נודעה כמובן באיכויות הפיסול והציור שלה, והצטיינה גם בתחום יומיומי זה. מקורם של 500 המטבעות בתערוכה בשני אוספים פרטיים, והם מוצגים לקהל הרחב זו הפעם הראשונה.

נעילה: 30 במרץ 2013

פרנק אאורבך: נופים על נייר - מוצג מיוחד

אוצר/ת: נירית שרון-דבל וחוה שניידרמן

תערוכת המשך של תערוכת הדיוקנאות מאת האמן הבריטי פרנק אאורבך, ובה כ– 16 עבודות מהשנים 1991-1975 המתארות נופים ומראות, בעיקר מאזור מגוריו ברובע קמדן שבלונדון. כל העבודות נוספו באחרונה לאוסף המחלקה לרישומים והדפסים במוזיאון.

נעילה: עד 4 מרץ, 2013

איה בן רון: עבודת קיר III- מוצג מיוחד

אוצר/ת: איה מירון

פסל תלוי בחלל ועבודת וידאו מרכיבים יחד את הצלה, נדבך נוסף בעיסוקה המתמשך של איה בן רון במנגנוני הצלה וטיפול של הרפואה המודרנית.

הפסל עשוי פלדה חתוכה ותלוי בין שמים לארץ, בין מוות לחיים, כמו במבצע הצלה, או לחלופין – כמו בתיאורי עלייה לשמים של דמות קדושה. קווי הפלדה מתווים רישום סכמטי של אחות רפואית קשורה לאלונקה. האם זהו מבצע החילוץ וההצלה שלה, או חפץ אמנותי שמובא לתצוגה? עבודת הווידאו כמו מחזירה את המתבונן בזמן ומציגה התרחשות שיש בה כדי להבהיר את המצב.

אתר הצילום של הווידאו הוא הסטודיו של האמנית. אחרי שקראה למנהל היחידה לבטיחות החולה בבית-החולים "הדסה" ולמנהל מחלקת ההדרכה של מד"א לערוך פעולת חילוץ, היא מגלמת דמות של אחות ומתמסרת לידיהם המיומנות, וכשהם כופתים אותה לאלונקה, היא הופכת מוגבלת וחסרת-אונים כמו היתה חפץ.

דמות האחות התלויה חזיתית וסטאטית, בפסל ובעבודת הווידאו, מזכירה איקונה נוצרית. הגוף הקשור, העטוף והמקובע מעלה על הדעת מומיה או ארון קבורה בדמות אדם, כגון אלה המוצגים בכניסה לאגף לארכאולוגיה שבמוזיאון. כמו דמויות קדושים הניצבות בלי נוע, תחומות בחלונות הוויטראז' של קתדרלות גותיות, כלואה האחות במאונך בין קווי מתכת. לקונוטציות הדתיות הללו מצטרפים סמלי המדים, התלבושות ומחוות הגוף של המשתתפים בווידאו. כל אלה מדגישים את ההיבטים הטקסיים שבפעולות הצלה רפואיות, במיוחד לנוכח הידיעה שהצלת האחות אינה צורך ממשי.

עבודתה האמנותית של בן רון מחדדת את המתחים ואת הסתירות הפנימיות הגלומים בתהליכים רפואיים וביחסי מטפל-מטופל ועוסקת ביחסי התלות ביניהם ובמושגים דאגה, הקלה וריפוי, לעומת התערבויות בגוף, שליטה והחפצה. ההיבטים הטקסיים ב"הצלה" ואזכור הדימויים של קדושים ושל עלייה לשמים ממקדים את התודעה בקשר המורכב שבין הצלה פיזית לגאולה.

נעילה: 2 מרץ, 2013


רוצים לקבל את כל הכתבות והעדכונים של אתר כרטיסים ברשת באופן קבוע? לחצו כאן

  • תגובות לכתבה

0 comentários:

Item Reviewed: הורדוס במוזיאון ישראל Rating: 5 Reviewed By: -
  • תגובות לכתבה

0 comentários:

הוסף רשומת תגובה

Item Reviewed: הורדוס במוזיאון ישראל Rating: 5 Reviewed By: -
Scroll to Top