מאת: מיקי נירון
יוסי עזר, אמיר פרי, אלי ניסן ורון רוזנפלד נחשבו לסוג של חלוצים כשייסדו את אי שם ב- 1989 את פורטרט כלהקה הראשונה שהתבססה על טהרת ה- Fאנק\גרוב . הלהקה, שהתבלטה בזכות חטיבת כלי נשיפה, חתומה על כמה להיטים גדולים במוזיקה הישראלית בשנות התשעים כמו "הכול מבינה", "ואתם רוקדים", "עד אלייך" ו"פונקי ביזנס". הלהקה חזרה לפעילות בסוף נובמבר עם סיבוב הופעות, שנפתח בהופעה במועדון זאפה תל אביב במקביל ליציאת השיר "מי אמר מי". "המכונה של הגרוב, היא לא עוצרת" כתבו "הדג נחש", אז היינו חייבים לברר עם רון רוזנפלד, סולן הלהקה איך המכונה הזו ממשיכה.
מאז 95-96 הלהקה לא פועלת באופן רציף, זה באופן מכוון או שאתם אוהבים לקחת הפסקות ארוכות?
קודם כל הוצאנו אלבום ב-2006, אבל למרות שלא פעלנו באופן רציף, פורטרט תמיד הייתה ותישאר להקה שלא משחקת את המשחק הקלאסי הזה של התעשייה- כל שנה תקליט וכל רגע צריך להגיד משהו. אנחנו להקה שמורכבת מארבעה חברים בבסיס ועל הבמה אנחנו שמונה. בקיצור, אנחנו הרכב גדול שעשה וממשיך לעשות דרך ארוכה קודם כל של חברות מאוד טובה בינינו ואנחנו חברים באמת המון שנים ותכל'ס גדלנו ביחד אפשר להגיד. אנחנו עושים את ההפסקות היזומות האלו כי כל אחד עם העסק שלו והעיסוק הפרטי הראשי. פורטרט לפעמים תופסת מקום ראשי בחיינו ולפעמים קצת זזה הצידה בגלל כל מיני עניינים של חיים – אתה יודע מתחתנים, מביאים ילדים וכיו"ב, מה שנקרא אז בגדול, הלהקה מפנה מקום לשאר הדברים כשצריך.
ואתם מרגישים קלילים וגרוביים כמו בתחילת הניינטיז, או שעכשיו כבר יותר קשה לייצר את האווירה הזו?
תראה, אנחנו התחלנו לעשות את זה ב-91 כשיצא האלבום עם דברים מאוד פאנקים וגרוביים. אני מרשה לעצמי אפילו להגיד שאולי קצת הקדמנו את זמננו. קראתי באיזו כתבה שמישהו כתב והוא הגדיר את זה ממש מדויק - בזמן שאנחנו התחלנו לשחרר גרוב ופאנק, לא כ"כ ידעו איך לאכול אותנו בזמן שרוב הלהקות עשו רוק-גראנג' ודיברו על אהבות נכזבות. זה לא היה הקטע שלנו - המכנה המשותף של ארבעת החברים התבסס על גרוב ועל דברים שגדלנו עליהם כמו סטיבי וונדר ומוזיקה שחורה.
דורי בן זאב אחראי למקור של "ואתם רוקדים", השיר שעשינו לו גרסא ב-91. אני היום פוגש אנשים שגדלו על הדברים האלה ואומרים – "וואי איך אנחנו אוהבים את זה", אז אני מתקן ואומר- חבר'ה, זה לא שלנו, זה דורי בן זאב מילים, ומתי כספי לחן! זה ללא ספק אחד משירי הFאנק החלוציים שידעה מדינתנו הקטנה. היום זה כבר מקום הרבה יותר מפותח. כל הFאנק, הגרוב , ההיפהופ, המוזיקה השחורה נמצא אצל הרבה הרכבים שאני אפילו גאה להגיד שאנחנו פרצנו, שכבנו בשבילם על הגדר והם עברו. מהדג נחש דרך שבק ועד סאבלימינל שבאו בעקבותינו.
"אפשר כבר להרגיע/אפשר כמעט לנשום יש לי כאן צבא חזק/אומרים מקום ראשון ". כך נפתח השיר החדש, שלפי המילים היה אמור לצאת בסוף מבצע "עמוד ענן", לא ביום הראשון.
לגמרי, האמת שהוא היה אמור לצאת אפילו בתחילת "עמוד ענן" אבל כולם כבר הרימו לנו את האמברקס ואמרו רגע רגע, חכו יש כאן טילים. זה בעצם מקביל ל-91 שהוצאנו את הסינגל הראשון בדיוק כשסדאם התחיל לזרוק עלינו מלא טילים.
וגם בלבנון השנייה הוצאתם משהו, אז זה די רודף אתכם.
הוצאנו גם אז סינגל איכשהו.
בעקבות המזל הרע שיש לכם עם יציאת סינגלים, אתם כבר חוששים מהמלחמה שתפרוץ עם הסינגל השני או שהתרגלתם?
כן האמת שהתחלתי להגיד לחבר'ה-בוא נפסיק להוציא סינגלים כי אנחנו מביאים נאחס- סתם. האמת היא שזה סתם טיימינג כזה אבל שטויות- אנחנו אוהבים מוזיקה ועושים אותה כשמסתדר לנו. הפעם זה שיר מצוין-אנחנו מאוד גאים בו ונורא כיף לנו אז שחררנו את "מי אמר מי".
מה הולך לקרות בהמשך ליציאת הסינגל?
אז זהו, שמעבר לזה, אנחנו מתכננים איזשהו אלבום קטן-מיני LP. לא ממש סגורים על זה, אולי נקליט משהו בהופעה חיה אבל מה שכן-באמת מגיע לנו מזל טוב, כי אנחנו גם יוצאים לסיבוב הופעות חדש שהתחיל בחודש שעבר ב"זאפה" שזה עיבודים חדשים לגמרי לשירים שלנו מכל האלבומים וגם הסינגל החדש.
בנוסף, יצאה לאחרונה גרסת הופעה לשלאגר "ואתם רוקדים" שמלווה את סיבוב ההופעות.
תמונה: טל שחר
0 comentários: