אבא של סילביה צימרמן היה חייט, אמן בדים. תכנן, חתך, גזר, תפר, חיבר חלקים . סילביה נפרדה ממנו כשעלתה לארץ מארגנטינה, בגיל 18. שנתיים לאחר מכן, כשהוא בן 54 , נפטר האב. את זכרונותיה מעבודתו ואת המורשת האמנותית שלו מעבירה כעת סילביה לפריטי אמנות בזכוכית.
הרומן של סילביה עם הזכוכית התחיל לפני 15 שנה, בעת ששיפצה את ביתה. בעלה השאיר לה פתח/חלון בין המטבח לסלון, להכנת ויטראג'. את החור בקיר היה צריך למלא ומאותו הרגע נפרץ הסכר ונוצר החיבור בינה לזכוכית.
הזכוכית כבשה את סילביה בחדות שלה, בקרירות שלה, באפשרות שניתנה לה לרכך ולחמם אותה ולתת לה חיים משלה. המעבר ממקצוע ראיית החשבון, מהחוקים הברורים של החשבונאות למתיחת גבולות חוקי הזכוכית הלהיבו אותה.
במהלך 10 השנים האחרונות מקדישה סילביה את כולה לעבודה עם זכוכית והיא עובדת בעיקר בטכניקה של יציקת זכוכית ופיוזינג. הזכוכית נוכחת, זוהרת, שקופה ומשתקפת. התהליך הארוך והמהנה שמתחיל ברעיון והתכנון, דרך העושר בחומרים המשתתפים בעשייה ועד הפיכת הזכוכית הקרה ליצירה חמה ומלטפת שואב את סילביה וכובש אותה. סילביה מפסלת בזכוכית, משחקת איתה, מכניעה אותה אך יחד עם זאת נותנת לזכוכית להגיע למקומות שהיא רוצה.
הזכוכית מאפשרת לה להתבטא, ליצור ולגלות צדדים חבויים בתוכה ובכך היא ממלאת את עולמה.
כעת מציגה סילביה את עבודותיה בתערוכת יחיד בגלריה חנקין בחולון, בה היא מציגה בין היתר פריטים השאובים מעבודתו של אביה. מכונת תפירה, מספריים, ג'קט בעבודה ובדים נשפכים, כל אלה עשויים מזכוכית ומוקירים את דמותו של האב שהיה במותו בן 54 כשם שסילביה כעת בחייה, סילבה קוראת לאביה : “אבא בוא תראה – גם אני יוצרת".
"אני פותחת מחדש את בית המלאכה שלו EL TALLER ופוגשת אותו עם החומר שלי – הזכוכית”.
גלריה חנקין בחולון – חנקין 109
התערוכה פתוחה עד 2.2.13
שעות פתיחה: א-ה 10:00-13:00 16:00-19:00
ו 10:00-12:30
שבת 10:00-14:00
0 comentários: