רועד ומרעיד, כואב ושביר הוא קולו של דניאל גן אור שפותח את אלבומו "נמדדים" בשורות הטעונות הבאות:
"אנשים נמדדים כשלא מסתכלים עליהם/ כולנו סוטים רק לא מדברים על זה/ נמאס כבר להיות כזה" (נמדדים)
כשהקלידים החתוכים והמעוותים של רותם אסולין מוגשים בקונטראסט לגיטרה
של דניאל ברר ולקול הנלחץ מהסרעפת של גן אור המופנם והמחצין בעת ובעונה
אחת, מתקבלת תוצאה מרשימה: "בצורה עדינה אני אומר לך שאני לא עדין/
וישירות אצלי היא כמו משחק מקדים/ הקלפים על השולחן" (בלאגן).
נדמה שגן אור חופר בלבו בכפית חלודה ומניח לנו אותו מדמם על אותו
שולחן. רוב הטקסטים תובעניים, מכבידים, חזקים ומחניקים. ההפקה של אבי אלבז
רבת השראה ופוגעת בול באופי השירים והשירה של גן אור שלעיתים החזיר אותי
לאפלולית של סוף האייטיז כמו בשיר "להתעורר": "מעיר את עצמי מערפל חיי/ אם
יש לי זמן ואני כאן/ אז זה הזמן להגיד די/ אני רוצה להתעורר"
גן אור יכול לשיר ולהישמע גם יותר אפ- ביט ושוב, אבי אלבז מצליח לקלוט
היטב את האנרגיות של היוצר והמבצע ומייצר שמץ אופטימיות ואנרגטיות
ב"להתעורר" וב"משוגע" בניחוח הרגאיי. איכשהו הסיומת של הדיסק מחזירה אותי
למחוזות אפלים וקשים: "מעדיף לחשוב שלמחשבות יש כח/ שלמילים שלי יש עקבות
שאי אפשר למרוח אי/ אפשר למרוח" (עקבות). הצלילה לקראת הסוף נמשכת גם
ב"צולל": "בראש שלי אני עצלן/ בראש שלי אני פחדן/ הלוואי שאני טועה
הפעם/אני צולל/ צולל.."
היצירה של אלבום כה נוקב ורועד היא אמירה אמיצה לכשעצמה מלכתחילה.
נדמה שגן אור יכול היה, אם רק רצה בכך, ליצור דיסק רחב יריעה ותוסס יותר
אך הפעם כנראה שצרה היריעה מלהכיל את כאב המשורר הפיוטי שבו ולתת מקום נוסף
לקרב את המאזינים. הרי מבחינתו- הלב המדמם הוא סיבה מספקת – לכרות אוזן.
הופעת ההשקה של האלבום תתקיים בבית היוצר ב-9.12 בשעה 20:30, (האנגר 22 בנמל תל אביב). כרטיס – 30 ש"ח, כרטיס + אלבום – 50 ש"ח.
דניאל גן אור - נמס
דניאל גן אור - נמס
הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג רעש לבן של מיקי נירון.
0 comentários: